שם הפרוטוקול: פרוטוקול מליאה מס' 4

מועצה אזורית חוף השרון

ישיבת מועצה

ישיבת מועצה מס' 4

שהתקיימה ביום ראשון, ()13.01.2019

נוכחים:

מר אלי ברכה - ראש המועצה

מר מאיר דור - חבר מליאה שפיים

מר בן הטה - חבר מליאה גליל ים

מר אנדי וולף - חבר מליאה חרוצים

גב' מירב קורן - חברת מליאה בצרה

גב' אורלי עמיר - חברת מליאה בני ציון

מר גילי בן יקר - חבר מליאה רשפון

מר שרון רומם - חבר מליאה כפר נטר

מר דני מנהיים - חבר מליאה ארסוף קדם

גב' צילי סלע - חברת מליאה בית יהושע

מר פבלו לם - חבר מליאה תל יצחק

מוזמנים:

גב' הילה טרייבר - מנכ"לית המועצה

גב' אולגה ששקיס - גזברית המועצה

מר עומר סובול - מנהל היחידה לנוער ספורט וצעירים

גב' אורטל אזולאי

עו"ד מילי וייס

מר עדי סדינסקי

מר דרור גוראל

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

פרוטוקול

הילה טרייבר:

בנושא הארנונה היום כמה דיונים, אחד זה נעשה ככה אחד זה בעצם צו הארנונה

לשנת ,2019 אנחנו אישרנו אותו במליאה הקודמת ביולי כי הזמנים לאשר את צווי

הארנונה זה עד יולי של שנה לפני, אבל אנחנו באנו לדון בזה עוד פעם כי זה מליאה

חדשה ולא רצינו לשלוח את זה ככה לשר הפנים, נ תנו בעצם אורכה בגלל הבחירות

לאשר את זה עד פברואר, אז יש לנו את צו הארנונה. יש לנו את מחיקת החובות

שזה הליך שאנחנו עושים על חובות ישנים שיושבת פה עו"ד נילי וייס שתיתן קצת

רקע איך היא עושה את זה למה ואיך ומתי מוחקים ומה התהליך שבעצם אתם

נדרשים לאשר. הדבר הנוסף זה דו"ח גבייה שאורטל תעדכן אתכם איפה אנחנו

עומדים בסוף שנת ,2018 בהתאם להחלטת מליאה קודמת אנחנו פעם ברבעון

אנחנו בצעם מביאים דו"ח גבייה של המצב של איך אנחנו גובים דו"חות מה המצב

של הכנסות וכל התהליך הזה. בוא נתחיל מנילי כדי שנוכל לשחרר אותה.

מילי וייס:

אני אתן לכם סקירה קצרה מה זה בכלל מחיקת חובות ומה הנוהל ואיך מתנהל

ואז נפרוש בפניכם את מה שקיים היום. עקרונית מנכ"ל משרד הפנים פרסם נוהל

למחיקת חובות לרשויות מקומיות. אנחנו מדברים בעיקר על חובות ארנונה

שקיימים מצטברים חובות ארנונה ויש קושי לגבות אותם מכל סיבה שהיא, משרד

הפנים מאפשר במקרים מסוימים למחוק את החובות האלה, זה מוסדר בנוהל

שמספרו 5/2012 ואנחנו פועלים על פי הנוהל הזה שהוא למעשה אומת גם על ידי

מועצות קודמות. יש שני מסלולים למחיקת חובות, אחד במידה והחובות לא

ניתנים לגבייה ואז הם מוגדרים כחובות אבודים, והמסלול השני זה מחיקת חובות

שהם אינם אבודים אבל יש סיבות אחרות שנאלצים למחוק את החובות האלה.

עיקר החובות שאני בדרך כלל מגישה למחיקה בפני המועצה הם החובות האבודים.

עכשיו שמבקשים למחוק חובות שהם אבודים, צריך לעמוד בכמה קריטריונים אני

אומרת את זה במאוד, מאוג גדול ככה שנדע בפני מה אנחנו עומדים, יש כמה

תנאים מצטברים שצריכים להיות במחיקת חובות אבודים, אחד מהם שתהיה

שלא תהיה זכות בנכס שבגינו נוצר החוב, זאת אומרת אם לדוגמא נוצר חוב

ארנונה בגין עסק ואדם מבקשים למחוק את החוב אז החייב אסור לו להיות בעל

הנכס, כי למעשה אם הוא בעל הנכס אפשר להיפרע מהנכס הזה ולכן לא ניתן

למחוק חוב כזה בקריטריון הזה, יש קריטריון אחר במסלול השני שכן אפשר

למחוק, אבל זה לא נקרא חוב אבוד, חוב אבוד זה למעשה כהגדרתו זה חוב שלא

ניתן לגבות אותו. ניסינו לעשות פעולות גבייה אם זה בהליך מנהלי ואם זה בהליך

אזרחי ולא הצלחנו לגבות אותו, ולכן אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה חייבים איך

שהוא להוריד את זה אין דרך לגבות אותו ולכן מבקשים למחוק אותו ולהוציא

אותו למעשה ממצבת החובות.

צילי סלע:

את יכולה להסביר קצת את המסלול מנהלי ומסלול אזרחי כי יש שם איזה

התייחסות לכל הסיפור הזה.

מירב קורן:

וגם בבקשה אם זה אפשרי לועד מקומי לעשות את זה במיסי ועד.

ב.ש.ג עמוד 2 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

מילי וייס:

אני אתחיל מהסוף לגבי מיסי ועד המועצה צריכה להאציל סמכויות לועד המקומי

אם רוצים לתת לו איזה שהיא סמכות למחוק חובות. עקרונית עד כמה שאני

מבינה פה.

הילה טרייבר:

הבעיה היא לא זאת, הבעיה היא שהועד לא עובד באותם כללים בדיוק שהחוק

מאפשר מה שצילי שאלה, הוא לא מוציא, הוא לא עובד על התראות אדומות ופעם

בחודשיים וזה, ואז כדי לעשות מחיקה אתה בעצם צריך לעבור איזה שהיא דרך

שהועד המקומי.

אורטל אזולאי:

להראות שמיצית את כל הליכי הגבייה בעצם והועד לא ממצה את הליכי הגבייה.

הילה טרייבר:

בעצם הדרך של הועד.

(ההקלטה הופסקה)

הילה טרייבר:המלצנו מכל הועדים וגם בפורום ועדים האחרון בהדרכה שהיתה ב – 31 אנחנו

אמרנו את זה חד משמעית, עדיף להחזיר את הגבייה למועצה.

אורלי עמיר:

ואתם יכולים לא להאציל להם את הסמכות הזאת.

הילה טרייבר:

נכון אבל אנחנו לא רוצים לעשות מהפכה בכוח, כי אנחנו לא. אנחנו לא משתדלים

לא להעביר את ההחלטות אני אגיד סליחה.

(ההקלטה הופסקה)

הילה טרייבר:

אני אגיד רגע משהו אני הצעתי לועדים המקומיים גם בפורום שהיה ב – 31/12

להחזיר את הגבייה למועצה, ניסיתי לשכנע את הועדים שגובים רק מיסי ועד

מקומי, גם הם, גם בצרה וכפר נטר שרון ישב שהייתי בשכנוע הזה להגיד מיותר

שגובים בשני שלבים, מיותר שאתם מפעילים שתי מערכות.

ב.ש.ג עמוד 3 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

אלי ברכה:

הכסף הוא גם לא מותנה, אנחנו וגובים ומעבירים.

אורלי עמיר:

למה אי אפשר לעשות בהחלטת מליאה.

הילה טרייבר:

אפשר אורלי לעשות את זה אבל לנו כרשות, אנחנו לא רוצים לעשות את זה

בהנחתה כי עובדה שחלק מהועדים, תראי לנו כרשות אנחנו מקבלים 100 אחוז

מההכנסות, הכסף מגיע אלינו במלואו יש לנו גבייה של 100 אחוז מועד אודים,

מועד בית יהושוע וזה, במערכת אצלנו זה סגור, המועצה אין לה בעיה עם הגבייה,

הבעיה נשארת בועד המקומי. אנחנו יחד עם הועדים המקומיים בכל מיני נושאים

עובדים בשיתוף פעולה ולא מעכשיו לקחתם את זה, אנחנו צריכים לעבור איתם

תהליך לדוגמא אחת השאלות שעלו זה מה קורה אם אתם גובים את מיסי הועד

המקומי אנחנו צריכים לשלם 1.65 אחוז לחברת הגבייה אנחנו מפסידים כסף, אחר

כך הם אמרו לנו כי אנחנו גובים אז משלמים לחברת גבייה שלנו. הם מפסידים.

לא, לא נכון הם מפסידים.

אולגה ששקיס:

למה הם מקבלים 2 אחוז גבייה מרוכזת ואם מעבירים לנישומים 1.55 + מע"מ זה

אותו דבר.

הילה טרייבר:

אבל הם לא מקבלים את ה- 2 אחוז הם גם לא מקבלים וגם משלמים. לא איך זה

מתקזז הם גם לא מקבלים. זה בדיוק העניין זה לא נכון כי הם אומרים אנחנו

מחזיקים גם מנגנון כי למי שיש גני ילדים מחזיק מנגנון, זה לא כזה, לרוב האנשים

יש הוראת קבע וזה לא כזה התעסקות ובסופו של דבר הם עומדים על 92 אחוז

גבייה, 93 הם לא באיזה ברוך גדול, אם תשאלי בבני ציון היא אומרת לי אנחנו ב –

99 אחוזי גבייה אז אני לא מרגישה את הצורך בלהעביר את זה אז יש לזה

משמעויות שצריך לנהל איתם מול הועדים המקומיים. זה קשור אני רוצה להגיד

עוד דבר אחד, אחד הדברים שהם שאלו זה הנושא של תזרים כי שהם גובים את

הועד המקומי אז הכסף נשאר אצלם ואז יש להם כסף והם מתגלגלים ואם זה

אצלנו אז אנחנו יכולים להעביר לא רק בהתאם לגבייה אחרי חודשיים, צריך לבנות

את המנגנון הזה. אז אנחנו באיזה שהוא שיח איתם על זה אבל מכיוון שבסופו של

דבר שאת הולכת לועדים המקומיים מרבית האנשים גובים דווקא בגלל שזה אישי,

ומכירים וזה, וזה, וזה, את מצליחה לגבות את הארנונה ומיסי הועד. אם יש

בישובים שאמרו לנו על 2,3,4 שלא משלמים העברנו אותם ספציפית אלינו, זה לא

איזה משהו שהיום את יכולה לראות קטסטרופה הדבר היחיד שבעייתי זה הנושא

של מחיקת חובות בגלל.

מילי וייס:

ב.ש.ג עמוד 4 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

אני חייבת רגע להבהיר משהו רוב החובות שמטופלים אצלי למחיקה זה חובות

מאוד, מאוד ישנים ומאוד היסטוריים בשנים האחרונות ה מועצה אני חושבת

שעברה פה איזה שהוא מהפך בוא נגיד ב – 7 שנים, 10 שנים האחרונות, ובאמת,

מאז שראש המועצה התמנה, בכל מקרה באמת מחיקת חובות מרביתם זה חובות

שהם ישנים שחלה לגביהם התיישנות ותיכף אני אסביר לכם. אני אסביר ואני יענה

על השאלה הראשונה שלך. הבדלים בין הליכי אכיפה מנהליים לאזרחיים אוקיי

קודם כל יש פה עו"ד שבטח יודע בנובמבר האחרון בית המשפט העליון נתן פסיקה

מאוד חד משמעית ואמר רשות מקומית יכולה לבחור כל עוד היא נוהגת בתוך לב

אם היא רוצה לגבות חובות בהליך מנהלי או בהליך אזרחי, אוקיי, זה השיקול דעת

של הרשות עצמה והיא יכולה לבחור באיזה דרך שהיא יכולה. למעשה עד שנת

2004 הרשויות יכלו לגבות בהליך אזרחי רגיל, הגשת תביעה לבית משפט, קבלת

פסק דין, פתיחת תיק הוצאה לפועל ועיקולים כמו כל אדם, הרשויות המקומיות

באו ואמרו תשמעו את יש פקודת המיסים גבייה שמשתמשים בה כל רשויות המס

לדוגמא, שיוצרת איזה שהוא הליך שהוא קצת יותר מקוצר וקל ואנחנו ארנונה זה

מס, ארנונה זה מס הרי, ואנחנו רוצים שגם חובות הארנונה יכללו בפקודת המיסים

גבייה ונוכל לנהל הליך שהוא מנהלי לגביית החובות, ואכן תוקן חוק ההסדרים

בשנת 2000 ומאז אפשרו לרשויות המקומיות תוקנה ההכרזה ואפשרו לרשויות

המקומיות שזה גם עיריות, וגם רשויות אזוריות וכו,' מועצות אזוריות ומועצות

מקומיות להתחיל לגבות גם בהליך מנהלי. אבל יש אם אתה בוחר בהליך מנהלי

אתה לא יכול לבחור בהליך אזרחי, אם אתה הולך בהליך אזרחי אתה לא יכול

לעשות גם וגם. זה שתי כיוונים. מה זה הליך מנהלי – הליך אזרחי הסברתי לכם

כמו כל בן אדם במדינת ישראל יכול להגיש תביעה בבית משפט, להתנהל וכו. הליך

מנהלי הוא הליך לפי פוק4דת המיסים גבייה שאומר כדי אני כדי לגבות חוב

במקום ללכת לבית משפט ולנהל הליך ולהוכיח את החוב שלי, ברגע שחוב ארנונה

הופך להיות חלוט וסופי אתה יכול להתחיל לנקוט בהליכי אכיפה בדרך מנהלית.

מה זה אומר? אני כרשות יכולה להיות גם הגוף המבצע, לבצע עיקולים, לבצע

הוצאות מעוקלים וכו', אבל יש זה לא שאני יכולה לנהוג כשריף ולעשות מה שאני

רוצה יש כללים מאוד, מאוד נוקשים איך אפשר לבצע את ההליך המנהלי הזה,

וכמובן שכל אזרח במדינת ישראל שמבוצע נגדו הליך מנהלי יכול ללכת ולהגיש

עתירה מנהלית בבית משפט לעניינים מנהליים שפעם היה בג"צ היום הורידו את

זה, היום גם בתי משפט מחוזיים יש להם גם כובע של בית משפט מנהלי והוא יכול

לבוא ולהגיד אתם נוהגים נגדי שלא כדין, ולעצור את האכיפה ובית משפט אז

עוצר.

צילי סלע:

אבל זה בסדר כי בכל מקרה, כאן לפחות חסכנו את בית המשפט.

מילי וייס:

התייעלתי מאוד, למה התייעלתי אבל יש לי תנאים, התנאים הם קודם כל שחוב

הארנונה יהיה חוב סופי, מה זה חוב סופי? זה אומר שלחתי דרישות תשלום

בתחילת שנת מס, אוקיי חלפו חלף המועד להגשת השגה שזה 90 יום בן אדם לא

הגיש השגה למעשה ברגע שהוא לא הגיש השגה הוא למעשה מודה בפועל בקיום

חוב הארנונה שלו הוא אומר החוב הזה הוא חוב נכון ואמיתי, ואז אם הוא לא

משלם אני יכולה להתחיל בהליך, יש הנחיות יועץ משפטי לממשלה שאומרות

בדיוק איך צריך לפעול, היה איזה קצת עמימות בנושא הזה ואז היועץ המשפטי

לממשלה בשנת 2012 הוציא הנחיות ואמר חברה ככה צריך לנהוג צריך להוציא

ב.ש.ג עמוד 5 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

דרישה ראשונה, אחרי פרק זמן מסוים צריך להוציא דרישה שניה, שזה מכתבי

התראה אדומים האלה שדיברתם עליהם, אחרי מכתב שני לא פעלתם אפשר

לעשות עיקולים וכמובן ששוב בפני כל אדם פתוחה הדרך אם הוא לא מרוצה ואם

הוא חושב שבטעות הוא לא שילם או סיווגו אותו לא נכון תמיד יכול לפנות לבית

משפט לעניינים מנהליים שהוא בג"צ אבל.

מירב קורן:

ממש חשוב להעביר את המסר לועדים אני לא יודעת מזה. אני לא יודעת על הנוהל

הזה.

הילה טרייבר:

דיברנו על זה, הם לא יעשו את זה, מירב הם יודעים דיברנו על זה, הם יודעים את

זה אורטל היתה.

אורלי עמיר:

אבל השאלה איזה אחוז מהחובות האבודים האלה הוא בגלל הפגם הזה.

הילה טרייבר:

לא, אין חובות, אורלי אין קשר אצלנו יש גבייה של 100 אחוז, אין חובות אבודים

שקשורים לועד מקומי וגם החובות האבודים הם בעיקר על עסקים וכאלה ולא על

בעלי נכסים, ועסקים גם ככה אף ועד מקומי לא גובה, לא מול המועצה, יכול להיות

שלועד מקומי, אורלי שואלת איזה אחוז מהחובות שנילי מטפלת יש להם משמעות

לועד המקומי, אין, אין.

מירב קורן:

אני מזכירה לך במיסים בועד המקומי יש חובות שאין שום דרך לגבות אותם והם

גדולים.

צילי סלע:

השאלה שיש לי בהקשר הזה. בהקשר הזה.

אורלי עמיר:

אם זה היה הכל מתרכז במקום אחד בגבייה אחת זה היה משנה את התמונה.

צילי סלע:

הסכום המנהלי שם יש איזה שהיא בעיית זה הופך להיות חוב שמתיישן.

מילי וייס:

גם באכיפה מנהלית וזה גם לפי פסיקות של בתי משפט, בית משפט עליון בשנים

האחרונות יש התיישנות של 7 שנים, התיישנות של 7 שנים בגביית חובות חלה גם

ב.ש.ג עמוד 6 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

על המנהלי וגם על האזרחי שבמנהלי יש גם את העניין השיהוי שאם לא נקטתם

בפעולות אכיפה מנהליות במשך למעלה מ – 3 שנים, 3 שנים ומעלה זה שיהוי זה

אומר שיהוי זה גם עילה למחיקת החוב. אז צריך מאוד גם שאומרים, שיהוי גם

באזרחי קיים אבל היועץ המשפטי לממשלה שהוא נתן את ההנחיות הוא הגדיר את

הזמן של שיהוי המנהלי ל – 3 שנים, באזרחי אין לנו פרקי זמן בודקים את

הנסיבות.

צילי סלע:

ולפי בית משפט זה משהו אחר.

מילי וייס:

אז זה למעשה ההבדל. למעשה אכיפה מנהלית היא מאוד, מאוד יעילה והיא הרבה

יותר מהירה מצד אחד, מצד שני היא מוגבלת כי יכול להיות שאני אפעל בהליך

מנהלי שנותן לי אפשרות של עיקולי בנקים ועיקולי מיטלטלין ושיעבוד על

מקרקעין קיים אבל אז נעצרתי אין לי יותר מה לעשות כי זה מה שאפשר לעשות ב

מנהלי. בהליך אזרחי לעומת זאת אם אני פותחת תיק הוצאה לפועל אז אני יכולה

לעשות הגבלות, לקחת רישיון נהיגה לעשות עיכוב יציאה מהארץ שזה אין במנהלי

אז הרבה פעמים רשויות מתחילות בהליך מנהלי ממצות אותו וגם על זה יש

פסיקה, שאומרים ניסתם שנה, שנתיים לא הצלחתי במנהלי עצרו תעברו לאזרחי,

כי באזרחי אמנם אני צריכה להגיש תביעה ולקבל פסק דין וכו'.

אורלי עמיר:

החוק אומר אפשר במסלול הזה ובמסלול הזה אפשר לעבור.

מילי וייס:

אני יכולה לעבור בין המסלולים וזה העניין גם בית משפט העליון אמר ניסתם,

מיציתם שנה, שנתיים לא הצלחתם לגבות, תגישו תביעה אזרחית, למה כי אז אני

יכולה לקבל פסק דין ולפתוח תיק הוצאה לפועל, ואז הליכי הוצאה לפועל שלי הם

יותר רחבים זה לא מתבטא רק בעיקולים זה כבר הגבלות של עיכוב יציאה מהארץ,

לקיחת רישיון נהיגה, להפוך את הבן אדם למוגבל חמור שזה אני לא יכולה לעשות

במנהלי ולכן תמיד בכל תיק של אכיפה צריך לשקול לאיזה דרך הולכים כי יש

דברים שהם מתאימים למנהלי ויש דברים שהם מתאימים פחות להליך המנהלי.

זאת אומרת יש שיקול דעת למשל זה מה שאני גם עושה שאני יושבת במועצה

ונותנת ייעוץ אנחנו בודקים חובות ורואים מה כדאי לעשות ומה הכי יעיל, ואם

מיצינו את ההליך המנהלי או לא מיצינו את ההליך המנהלי, וכו'.

שרום רומם:

מה שאת אומרת בעצם שהשוט הוא לאנשים פרטיים?

מילי וייס:

לא ההיפך חברות רוב החובות הם של עסקים.

ב.ש.ג עמוד 7 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

שרון רומם:

איך את מגיעה ברמה הפרסונאלית לתפוס אותם.

מילי וייס:

אני יכולה אם זה חברה בע"מ אז יש לי חוק ההסדרים שאני יכולה לעשות הרמת

מסך סטטוטורית זה נקרא, אני יכולה לפנות לבעל השליטה בחברה, זאת אומרת

בעל מניות שמחזיק 25 אחוז ויותר אני יכולה לעשות נגדו גם אכיפה מנהלית וגם

לתבוע אותו בהליך אזרחי ולחייב אותו באופן אישי, אבל יש כמה תנאים לזה, אחד

התנאים זה שהחברה הפסיקה את הפעילות שלה, זאת אומרת אם החברה לא

פעילה יותר, לא קיימת, לא מגישה דו"חות שנתיים אני יכולה ללכת, להרים את

המסך מה שנקרא וללכת אחורה לבעלי המניות.

צילי לסע:

אני רוצה לשאול עוד שאלה אחת אולי תתייחסי לזה אחר כך יש כאן דברים שהם

מאוד, מאוד היסטוריים, אבל שיש באמת מעל 7 ואז בית משפט כבר פסק מה

שפסק והשאלה מה עושים אם את יכולה לתת איזה שהוא תיאור מה עושים היום

לאלה.

הילה טרייבר:

רגע זה בדיוק דו"ח הגבייה שמראה לך אורטל, השלב השני ואז היא מראה לך איך

היא עובדת על הגבייה של כל החובות עכשיו. זאת הסיבה כדי שלא נגיע בעצם למה

שקרה בעבר המליאה מקבלת כל רבעון דיווח על עבודות האכיפה ופעולות אכיפה

שנעשות כדי שלא יצטברו כאלה חובות.

אלי ברכה:

אני רוצה, הילה פה אמרה משהו שאני לא בטוח שהוא היה ברור. אם מסתכלים על

מכלול של מועצה, ועד מקומי, הועד המקומי גובה, מועצה גובה המכלול הזה זה

נכון שבועד המקומי אם היינו גובים כאן כנראה היה פחות המימד של האי נעימות

והאכיפה היתה היתה יותר יעילה גם כואבת יותר אבל יעילה לצורך העניין. ב

מישור אם מסתכלים רק על מישור מועצה שמים ועד מקומי בצד כגוף אחד

ומועצה כגוף שני, המועצה מהועדים המקומיים גובה 100 אחוז, זאת אומרת אם

ביישוב יש 40 אלף מ"ר המועצה גובה לפי 40 אלף מ"ר, זה שהועד המקומי אחר כך

נתקל בכמה תושבים שלא משלמים לו זה הופך להיות בעיה של הועד המקומי.

אורלי עמיר:

אז למה שהועד המקומי ירצה להשאיר את זה אצלו אם זה ככה.

אלי ברכה:

עובדה שהם רוצים. יכול להיות שיש להם תרגילים שלא ידעתי שהייתי ראש ועד

אני לא יודע.

ב.ש.ג עמוד 8 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

צילי סלע:

יש אפשרות שהועד המקומי יגיד תקשיב לזה יש לי חוב של שנה אני מעביר אותו

לגבייה ...

הילה טרייבר:

כן אבל אני את השנה לא יכולה לגבות, מעכשיו קדימה אני יכולה, סרבני גבייה

שלא הצליחו לגבות עברו למועצה אבל הם עברו מעכשיו קדימה.

אלי ברכה:

צילי כי לא עקבו אחרי הפרוצדורה.

הילה טרייבר:

אני לא יכולה לקחת מישהו שלא שלחו לו שנתיים התראות ולהתחיל עכשיו לעשות

לו אכיפה, הוא איבד את הזכות להשגה, לערר, לכל הדברים האלה. לא בטוח שהוא

קיבל שומות כמו שצריך הוא יבוא ויגיד תראו לי שעשיתם את כל ההליך, לא

עשיתם החוב מת.

אלי ברכה:

אפשר לקיים על זה דיון עקרוני בנפרד.

מילי וייס:

טוב אז אני אחזור לתחילת דבריי שיש 2 מסלולים למחיקת חובות אחד זה מסלול

של חובות אבודים ואחד זה חובות שלא אבודים וטעמים מיוחדים. המסלול של

חובות אבודים יש תנאים מצטברים, 3 תנאים שצריכים להתקיים כמו שאמרתי

אחד שהחייב לא יהיה לו נכס שאפשר להיפרע ממנו, שתיים אני צריכה להראות

שבאמת מיציתי את הליכי האכיפה נגדו, זאת אומרת אם הגשתי תביעה אז באמת

קיבלתי פסק דין ופתחתי תיק הוצאה לפועל וזה, או אם בחרתי בהליך המנהלי

באמת שמיציתי את הליכי הגבייה, עשיתי עיקולים, עשיתי כל מה שצריך ובכל

זאת לא הצלחתי לגבות. יש נגיד סתם חובות מאוד, מאוד ישנים שאני נוגעת בהם

חברה בע"מ שהיא כבר לא פעילה אז אין לי טעם להתחיל גם בהליך המנהלי

ולהתחיל לפעול נגדה כי אני מראש מוציאה ממס הכנסה תיק. זה בזבוז משאבים

ולכן פה נכנסת חוות הדעת שלי והניסיון שלי שאני אומרת אני בודקת, מוציאה

דו"חות מס הכנסה רואה אם יש תיק פעיל או אין תיק פעיל, מוציאה רשם החברות

רואה אם החברה פעילה או לא פעילה מתי הגישה דו"ח שנתי אחרון לרשם

החברות, ואז אני נותנת את חוות דעתי שפה במקרה הספציפי הזה אין ממי לגבות,

אוקיי. אם זה חוב מלפני שנת 2004 אמרנו אני אפילו לא יכולה לעשות הרמת מסף

נגד בעלי המניות, אם החברה מתה, מת לי החוב זה סיטואציה. בפרטי יש לדוגמא

אדם שהוא פושט רגל, פשט רגל.

אורלי עמיר:

פשיטת רגל מכניסים את החובות לרשות הציבורית בחלק היחסי.

ב.ש.ג עמוד 9 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

נילי וייס:

אבל נגיד שאדם הגיש בקשה לפשיטת רגל וקיבל צו כינוס, קיבל צו כינוס בשנת

,2017 אני כרשות, עוד פעם כל מה שאני מספרת לכם אני מדברת על מה שקרה

פעם, ה יום כבר הכל מתנהל בצורה מאוד מסודרת ושונה. לפי החוק, יש חצי שנה

להגיש תביעת חוב מיום מתן צו הכינוס חצי שנה, לא הוגשו תביעות חוב אני

מגיעה אחרי 10 שנים אומרת אוקיי הבן אדם קיבל צו כינוס הוסתר מחובותיו כבר

קיבל צו הסתר אף אחד לא הגיש תביעת חוב.

אורלי עמיר:

אם זה היה במערכת הכללית של הגבייה אולי זה לא היה נופל.

מילי וייס:

נכון אני מגישה לכם למחיקה חובות שלא ניתן לגבות אותם מסיבות שונות. יכול

להיות סיבה כזאת, יכול להיות סיבה כזאת, שאני באה ונוגעת בחוב כזה ורואה

שאין לי מה לעשות איתו ומוצו הליכי הגבייה אז אני נאלצת להגיש אותו כי אחרת

נוצר חוב של הרשות מול משרד הפנים כי זה חוב ארנונה שלא גביתם אותו וזה מס

וחייבים למכור אותו.

הילה טרייבר:

זה רק בסיבה כזאת של פשיטת רגל פרטי?

מילי וייס:

או חייב שנפטר, ואין לו עיזבון, אין לו נכסים, אין עיזבון.

אורלי עמיר:

אבל יש נכס ועל הנכס יש חובות.

נילי וייס:

ואם הוא שכר את הנכס. יש אנשים שגרים כל חייהם בשכירות נפטרו אין נכסים,

אם יש נכס אני לא יכולה למחוק מהסיבה שהחוב לא בר גבייה כי אני אלך לנכס

ויממש את הנכס, אבל יש אנשים נגיד היה להם עסק פשטו את הרגל, נכנסו

לחובות לא עשו פשיטת רגל נכנסו לחובות גרו כל חייהם בשכירות ומתו עם

החובות אין לי מה לקחת. במקרה כזה אנחנו מוציאים בדרך כלל חקירה כלכלית

לראות מה הנכסים של הבן אדם, רואים שהוא נפטר לא הותיר אחריו נכסים, אין

צו ירושה ושום דבר אז אין לי מה לעשות שוב מיציתי את הליכי הגבייה. והתנאי

השלישי הוא שהחוב בפיגור לפחות של 3 שנים, זאת אומרת אני לא יכולה למחוק

היום חוב שנוצר בשנת 2016 נגיד 2018 אני צריכה לפחות 3 שנים שהחוב הזה לא

היה משולם. זה מסלול אחד של מחיקת חובות שהם חובות אבודים. זה צד אחד.

צד שני שאני יכולה למחוק חובות זה חובות שהם לא אבודים אבל עדיין הם לא

ברי גבייה, לדוגמא עניין התיישנות שדיברנו עליו, לדוגמא יש כמה תביעות

ב.ש.ג עמוד 10 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

שהגשתי לבתי משפט אוקיי עניין האכיפה המנהלי, ניתן פסק דין רק לפני חצי שנה

על ידי העליון שאמר שאכיפה מנהלית לא עוצרת התיישנות של הליכים אזרחיים,

זה נקרא פסק דין פרידמן אני מאזכרת אותו הרבה במחיקת חובות. מה זה אומר?

זה אומר נגיד כמו שאמרתי לכם הרשות התחילה ונקטה בהליכים מנהליים

שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע שנים, אחרי שבע שנים התחילו כל ההנחיות

של היועץ המשפטי לממשלה אמרו רגע, רגע אתם לא יכולים כל החיים מנהלי לא

הצלחתם תעברו לאזרחי, רוצים לעבור לאזרחי מגישים תביעה אזרחית בא הבן

אדם מתעורר אומר רגע, רגע עברו 7 שנים פעם היו דעות חלוקות של בתי ה משפט

שחלק מבתי המשפט היו אומרים אפילו שזה הליכי אכיפה מנהליים כל עוד

פעלתם לא משנה, אזרחי מנהלי, מרוץ ההתיישנות עצר. ניתנה פסיקה של בית

משפט עליון לפני חצי שנה עיריית ירושלים נגד פרידמן בפסק הדין אמרו חד

משמעית פעלתם מנהלי אין דבר כזה אתם לא יכולים להגיד שזה עוצר את מרוץ

ההתיישנות, חכו שנתיים עברו שנתיים לא הצלחתם רוצו לאזרחי אחרת התיישן,

גרם לזה, לא רק זה היה סיפור עם היועץ המשפטי לממשלה וכו' היה שם המון,

המון חוות דעת וכו' ובית משפט עליון אמר חברה זה חל גם על חובות עבר,

הפסיקה שלי חלה גם על חובות עבר זה מה שקרה, קרה שאני מייצגת כמה רשויות

מקומיות מחיקה עצומה של המון חובות שפתאום קיבלנו התיישנות. זה אחד זה

לא חוב אבוד כי יש לי בן אדם יש לי נכס להיפרע ממנו הוא סולבנטי אני יכולה

לקחת ממנו אבל החוב התיישן, אני אין לי ממי לקחת אני לא יכולה לגבות חוב

מבחינה משפטית אוקיי, זה עוד אופציה. יש לנו פה חלק ניכר מהחובות שהוגשו

למחיקה זה חובות שלמעשה התיישנו, חלק מהם עשינו הסכמי פשרה אנשים

שפעלתי נגדם באזרחי או במנהלי באו טענו התיישנות, ניתן פסק הדין הזה ואני

נאלצתי למחוק, אז יש כמה מקרים מה שהוגש לכם שמונח בפניכם שסגרנו איתם

7 שנים אחרוה מה שלא בהתיישנות הם שילמו, ומה בהתיישנות צריך למחוק. זה

מאוד, מאוד גדול.

צילי סלע:

יש לי שאלה מכיוון שכל הדברים האלה חדשים לי. אם בעצם מה נקודת ההתחלה

כי הילה קודם ציינה שאם נניח הישוב גובה את זה, ונגיד שהוא רוצה להעביר את

זה לגבייה במועצה בעצם אם הוא מעביר את זה אחרי שנה הוא לא יכול לגבות על

השנה הזאת מה הנקודה הראשונה שבה אנחנו לא מאבדים בעצם את התהליך.

הילה טרייבר:

צילי זה כאילו אורטל תראה לך איך אחרי חודשיים היא מוציאה עיקול ומה היא

עושה כל שנה, זה כאילו ברצף העבודות הגבייה.

מילי וייס:

נוהל העבודה הוא כזה קודם כל מוציאים הודעת שומה, 1/1 שנת מס מתחילה

מקבלים הודעת שומה, שולחים דרישת תשלום שובר או תשלם את כל השנה או דו

חודשי ינואר, פברואר.

אורטל אזולאי:

שדרך אגב גם בגבייה המרוכזת הם מקבלים שומה שנתית, אנחנו מוציאים לכולם

המועצה מוציאה לכולם גם לתושבים שנמצאים בגבייה מרוכזת.

ב.ש.ג עמוד 11 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

מילי וייס:

יש לבן אדם 90 יום מהיום שהוא קיבל, יש לו 90 יום הוא יכול להגיש השגה, הוא

יכול להגיש השגה להגיד טעיתם בסיווג של הנכס, טעיתם בגודל של הנכס, אני

בכלל לא מחזיק בנכס כל מיני טענות, עברו 90 יום בינתיים קיבל את דרישת

תשלום ש ל מרץ, אפריל, לפי הנחיות יועץ המשפטי לממשלה אחרי 2 דרישות

תשלום שלא שולמו זאת אומרת 4 חודשים אפשר כבר להתחיל לפעול מנהלי.

צילי סלע:

זאת אומרת הנקודה הראשונה היא 4 חודשים בהנחה שהתהליך הראשון הוא

תהליך שעושים לכולם זה לא משנה.

מילי וייס:

כי אז החוב למעשה הופך להיות חלוט אם לא הגשתי השגה 3 חודשים עברו החוב

הוא חלוט הוא סופי.

הילה טרייבר:

מליאת המועצה מטעם צנעת הפרט הורדנו את השמות יש לנו רק את הסכומים

והשם רשום בראשי תיבות, אנחנו בגדול מדובר אחרי ההתקשרות שלנו עם נילי

כמשרד שמתעסק רק בתחום של מחיקת חובות ותביעות משפטיות זה אחרי שנעשו

כל הבדיקות ואחרי שזה עבר גם ליועץ המשפטי של המועצה לעיון, ובעצם אתם

כאילו מקבלים את החומר מוכן למחיקה.

אנדי וולף:

צנעת הפרט זה משהו שחייבים לעשות אותו?

הילה טרייבר:

אנחנו במליאה הקודמת אמרנו שמכיוון, אין ערך לשמות שכתובים פה. הדיון הוא

עקרוני וזה לא משנה של מי זה, אם יש למישהו נכס אנחנו במילא לא הולכים

למחיקת חובות.

אלי ברכה:

תחשבו אם זה תושב בישוב למשל כן אתה לא יכול להגיד את אלה שכן את אלה

שלא או לכולם או לאף אחד.

הילה טרייבר:

זה בדרך כלל לא יהיה אנשים שיש להם פה נכסים כי אחרת אתה לא מגיע

למחיקה, אתה לאיכול למחוק מישהו שהוא בעלים של נכס.

ב.ש.ג עמוד 12 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

שרון רומם:

היא אמרה שאם נגיד היא מחליטה להתפשר.

מילי וייס:

בוא נעשה את זה פרטני.

שרון רומם:

יש איזה שהוא הסדר זה המנדט שלה או שהיא הולכת אלייך או אל היועץ

המשפטי.

מילי וייס:

זה חייב לעבור אישור של כולם.

אלי ברכה:

שימו לב שהנושא הוא כל כך רגיש שהמדינה לקחה את זה והוציאה את זה החוצה

לגוף שיטפל במחיקה, הם לא להתרחק מה שיותר מהמימד הזה אה מכירים נחמד

אנחנו מכירים אותו אז בואו נסלח לו.

צילי סלע:

זאת השאלה אם אנחנו מאשרים את זה, זה יותר מאשר.

הילה טרייבר:

את מאשרת את זה כמו הרבה דברים שאת מאשרת במליאה, כמו שאת מאשרת

את הדו"ח של דו"ח מבוקר של רו"ח שאת לא יודעת לעשות אותו אבל אומרים לך

תאשרי, אישור הוא יותר בעצם.

אלי ברכה:

את לא בודקת את עבודת רו"ח.

הילה טרייבר:

בדיוק גם לא את עבודת האכיפה, את לא נדרשת להיכנס לפרטים וזה לשאול את

השאלות הרלבנטיות כמו האם למשל זה נבדק על ידי היועץ המשפטי, האם יש פה

מישהו יש פה משהו חריג.

אלי ברכה:

לצורך העניין אם מילי לא עשתה את העבודה שלה ולא הרימה ... אז כנראה שיש

לה בעיה.

ב.ש.ג עמוד 13 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

מילי וייס:

אז בוא נעבור איתכם לפי מספרים ונעשה את זה בהיילטים. מספר אחד למעשה

ברשימה פה כמו שאתם רואים החובות הם חובות ישנים, אמנם ננקטו הליכים

מנהליים ב – 2009 ו – 2010 אבל החובות כבר התיישנו. אני הגשתי ב – 31/12/15

תביעה משפטית הועלתה הטענה, טענת התיישנות במסגרת ההליך האזרחי בסדר

פה אני עשיתי דווקא הליך אזרחי שלחו אותנו לגישור ובמסגרת הליך הגישור

למעשה הגענו להסכמה שאנחנו גובים 7 שנים אחורה שהספירה היא מיום נקיטת

ההליכים המנהליים ולראות שיש רצף, וכל מה שבהתיישנות אנחנו עכשיו מעלים

את זה למחיקה, כמובן שהחייב שילם את חובות העבר שלו, פה הוא שילם 97,000

₪ והחוב למחיקה הוא 80,553 ₪. זה החוב הריאלי בלי הצמדה וריבית, החוב

הכולל הוא מה שעומד למחיקה. מספר שתיים מדובר על חברה שוב פה פעלתי גם

נגד בעל השליטה, נעשתה פה אכיפה מנהלית, נגד בעל השליטה כי החברה כבר לא

פעילה מאחר ובעל השליטה טען להתיישנות כי כשהתחלנו למעשה באכיפה

מנהלית כבר החוב התיישן הגענו איתו בסופו של דבר לתשלום של 15,000 ₪ שגם

זה הוא שילם כצרכי פשרה כמטרד ויתרת החוב היא שוב עומדת למחיקה מחמת

זה שהחברה למעשה לא פעילה והחוב כנגד בעל השליטה התיישן. החוב משנת

2006 עד .2008 מספר שלוש פה זה בדיוק מקרה, פה זה חייב שיש לו נכס אבל פה

היתה טעות הנכס הוא קרקע שלטענת בעל הנכס הוא בא ואומר אתם בכלל לא

יכולים לחייב אותי כי הקרקע פה לא מעובדת, חייבתם אותי למעשה מלכתחילה

בטעות אני לא מעבד את הקרקעות האלה, הנכס הזה הוא לא בר חיוב בכלל

בארנונה, וחוץ מזה גם התחיל לטעון התיישנות. פה הוצאנו פקח עשינו בדיקות

וכו', וכו', בסופו של דבר הגענו להסכמה שהחוב משנת 2002 שולם על ידי בעל

הנכס למה? כי אני באתי ואמרתי לו תקשיב, לה במקרה הזה התחלתי הליכים

מנהליים בשנת 2009 אז אני הולכת 7 שנים אחורה מהיום שהתחלתי הליכים

מנהליים שזה 2002 שולם החוב מ – 2002 ועד היום וכמובן שעכשיו כבר ישולם

החוב והחובות עד שנת 2001 כולל עומדים פה למחיקה כי הם התיישנו, אין לי פה

מה לעשות.

צילי סלע:

מה קורה קדימה זה שטחים חקלאיים מעובדים?

נילי וייס:

כן והוא טען שהם לא היו מעובדים בעבר.ששוב שאני באה בשנת 2018 אני לא

יכולה כאילו לבדוק מה היה בשנת 2000 או 99 או ,98 ופה אני נאלצת להגיע

להסכמי פשרה למרות שהיא בעלת נכס, פה זה הסכם פשרה למה גם אם החוב נכון

היה לא פעלתי לגבייה פעם ראשונה שפעלתי זה 2009 אז אני אומרת אוקיי אכיפה

מנהלית התחילה ב – ,2009 7 שנים אחורה זה 2002 אז תשלמי לי מ – 2002 ואילך

ואז אני נאלצת למחוק כי זה לא כדין אני לא יכולה לגבות משהו שאסור לי לגבות

על פי חוק. מספר ארבע, שוב חברה שהיא לא פעילה, פה הגשתי תביעה משפטית

התנהל הליך מאוד ארוך בבית משפט, שבעלת השליטה בחברה הזאת זה חברה

אחרת, שהיא כן פעילה, פה היתה התיישנות גם מנהלית וגם אזרחית, בית המשפט

נתן את דעתו והמליץ לנו בחום למחוק את התביעה, אחרת נחטוף הוצאות

התייעצנו והבנו שפה אנחנו באמת לא יכולים זה, והיה את פסק הדין פרידמן

ונאלצנו למחוק את התביעה, לא חויבה המועצה בהוצאות אבל החוב הזה מוגש

ב.ש.ג עמוד 14 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

למחיקה כי הוא לא עבר את מבחן בית משפט אין לי מה לעשות אין לי איך לגבות

אותו הוא התיישן.

פבלו לם:

שאלה אם הגשת תביעה כזו או אחרת פסק דין חלוט על חוב נגיד על חוב נפסקת

ההתיישנות?

נילי וייס:

נכון ברגע שיש פסק דין התיישנות של פסק דין היא 25 שנה זה לא בדיוק שנפסקת

ההתיישנות זה 25 שנה אני חייבת לפעול כדי לגבות, אם לא פתחתי תיק הוצאה

לפועל מתחילה תקופת ההתיישנות אבל זה 25 שנה, אבל בתיקים האלה לא פעלו

באזרחי בכלל. נכס הבא מספר חמש פה גם בא אדם פעלנו מנהלית הוא בא ואמר

תקשיבו אני משלם מה שלא התיישן, זה פרטי, זה עסק אבל עוסק מורשה לא

חברה בע"מ, זה עסק אבל שהוא בא בעקבות הליכי אכיפה שעשו לו, אכיפה

מנהלית שהוא בא לשלם הוא עמד על זה שהחובות שלנו משנת ,2004 מ – 2001 עד

שנת 2004 הוא לא משלם בגלל התיישנות החוב, ניסינו לשכנע אותו היה זה, ולפי

החוק הוא לא צריך לשלם. ולכן החוב הזה, בזה הוא את יתר החוב הוא שילם.

צילי סלע: למה שאנשים ישלמו אם על פי חוק הם לא צריכים לשלם.

מילי וייס:

זהו די נגמר עכשיו מסתכלים קדימה בגלל זה עשינו את כל התהליך.

הילה טרייבר:

דרך אגב היינו באמת לפני שמילי התחילה לעבוד היינו ב – 30 מיליון חובות על

דברים שהצטברו הרבה, הרבה שנים ובשנים האחרונות זה מה אחד המטרות של

המחלקה זה לצמצם את החובות האלה.

צילי סלע:

וגם לא אחרי שאנחנו עוברים פה אין לנו יותר?

הילה טרייבר:

יש, יש עוד הרבה, אבל אנחנו משתדלים לא להגיע למצבים שאתה כבר יש מחיקה.

אורטל אזולאי:

יש חובות ישנים שיש לטפל בהם כן יש חובות תיכף אני אציג לכם את זה.

ב.ש.ג עמוד 15 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

מילי וייס:

הסכום למחיקה הוא 106,360 אבל משנת 2005 הוא שילם את הכל בעקבות אכיפה

מנהלית שהתחילו ואת כל הזה הוא הגיע ושילם.

מירב קורן:

כלומר זה עסק שעדיין קיים.

מילי וייס:

הוא שילם סכום מאוד, מאוד גדול, זאת אומרת זה הזנב של 2001 עד ,2004 אבל מ

– 2005 הוא סילק את כל החובות שהצטברו לו.

צילי סלע:

ומה קורה היום?

מילי וייס:

הוא משלם. מבין שאנחנו רציניים היום אז הוא משלם. מספר שש חוב שנוצר בין

שנת 2000 ל – ,2006 האכיפה מנהלית ננקטה ב – 2009 עד 2010 שוב יש התיישנות

וצריך למחוק.

צילי סלע:

ומה קרה ב – 2010?

מילי וייס:

היה ב – 2009 ו – 2010 התחילו הליכי אכיפה, עשו בשנים 2009 ו – 2009 עשו הליכי

אכיפה התחילו אותם ואז היה פה אני לא יודעת בדיוק מה קרה אבל הפסיקו. מ –

2010 עד ,2015 16 היתה הפסקה לא היה גם ממונה פה על הגבייה ואז עשו פה מה

שנקרא שדרוג מערכות נכנסו פה הטמיעו את הליכי האכיפה כמו שצריך גם

המנהליים, וגם האזרחי. אני התחלתי לעבוד פה אני חושבת ב – 2015 ועשו פה

סדר, אורטל נכנסה לפה שהיא גם עו"ד במקצוע שלה וגם מבינה בגבייה מאוד, גם

אחוזי הגבייה אם אתם תסתכלו על השנים האחרונות זה במגמת עלייה וזה כבר

עולם אחר. אחרון חביב זה מספר שבע, פה חוב שנוצר בין השנים 2005 עד 2009

ניסינו לפעול נגד בעלת השליטה שלצערי השם שלה מופיע פה ולא אמור להופיע,

בכל מקרה הגברת בעלת השליטה נפטרה לא הוגשה בקשה לצו ירושה, הוצאו

מכתבי התראה מנהליים ליורשים והם טענו א' שהחוב התיישן ובצדק ושהיא לא

הותירה אחריה נכסים שאין ממי לגבות, שזה בדיוק מה שהסברתי לכם שבן אדם

נפטר ולכן גם החוב התיישן מנהלית ואזרחית, גם יש טענה שאין ממי לגבות

ולראיה גם לא ביקשו צו ירושה, זאת אומרת בדרך כלל שיש עיזבון מגישים בקשה

לצו ירושה לא עשו את זה במקרה הזה אז יש לי גם את העניין של ההתיישנות וגם

את העניין שאין לי ממי לגבות ולכן זה גם מוגש למחיקה.

ב.ש.ג עמוד 16 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

שרון רומם:

מגישים בקשה למנהלת עיזבון בסיטואציה כזאת?

מילי וייס:

אבל על מה תהיה מנהלת עיזבון? אם יש עיזבון היה לי את זה ברשויות אחרות

שאני מייצגת שכן איתרתי נכס שאף אחד לא הגיש בקשה לצו ירושה כי היו המון,

המון חובות, בדרך כלל רשות מקומית אם יש חוב יכולה לעשות שיעבוד על הנכס,

ואז אנחנו מבקשים למנות אני כונסת נכסים מטעם רשויות אחרות על נכסים

שהוטלו עליהם שעובדים מכוח חובות ארנונה, ובתור היותי כונסת נכסים אני גם

מבקשת צו ירושה, אני עושה את כל העבודה במקום היורשים, שהרבה פעמים שיש

נכס ויש חובות מאוד, מאוד גדולים היורש אומר מה אני עכשיו יוציא צו ירושה

בשביל שאחרים יקחו את זה עזבו אותי כאילו אין לי כלום, אבל אני כרשות

מקומית אם תפסתי נכס כזה בוודאי שאני אפעל כדי להוציא לו צו ירושה כדי שאני

אוכל למכור את הנכס. יש שאלות?

הילה טרייבר:

טוב תודה רבה מילי. יש התנגדות למחיקת החובות האלה מישהו? אפשר להצביע

בעד? אוקיי. פה אחד.

צילי סלע:

יש איזה שהוא סכום שאנחנו יודעים שהוא שורה תחתונה של כמה מחקנו היום?

מירב קורן:

חצי מיליון כמעט.

צילי סלע:

איפה זה כתוב?

מילי וייס:

פחות מחצי מיליון. תודה רבה לכולם, בהצלחה לכולם.

אורטל אזולאי:

טוב אני ככה יש כמה גיליונות שאני רוצה לעבור איתכם עליהם אני אציג את

המגמה שקורית במהלך השנים אם תרצו לשאול שאלות הכל אפשרי תוך כדי. אני

שמתי בחובות מסופקים את החובות המסופקים שהיו לנו, כיצד הורדנו את

החובות המסופקים למעשה במהלך השנים אם בשנת 2014 היו לנו 16 מיליון ₪ של

חובות מסופקים אנחנו היום נכון לסוף שנת 2018 נמצאים 5.5 מיליון ₪ של חובות

מסופקים. זה מצטבר, זה מצטבר בטח, החובות המסופקים היום הם 5.5 מיליון ₪

ב.ש.ג עמוד 17 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

שזה מחולק פה לשנים, שמרביתה חובות המסופקים באמת שייכים לשנת .2004

חשוב לציין שכמו שמילי אמרה גם בחובות המסופקים אנחנו בוחנים כל חוב באופן

פרטני אפילו זה חוב מסופק לראות אם נעשו הליכים, מה נעשו, אם יש לו נכסים

אחרים פעיל, אנחנו בודקים את החובות האלה.

צילי סלע:

אבל זה מעל 3 שנים משהו לא ברור לי.

הילה טרייבר:

זה חובות שאת בסוף צריכה ללכת להליך של מחיקה, אבל לפני, אבל לפני שהם

נמחקים את בודקת שהם באמת חובות מסופקים והיה לא פעם כבר קרה לנו פעם

או פעמיים שחוב שהיה רשום מסופק יצא מחוב מסופק כי עשינו בדיקה וגילינו

שלאיש יש נכס.

אורלי עמיר:

אבל אם זה עובר להתיישנות אז זה לא משנה.

הילה טרייבר:

עדיין את לא יכולה למחוק גם אם זה נופל בהתיישנות ויש לו נכס זה לא הופך

להיות חוב מחיקה.

אורלי עמיר:

קודם כל יש צורך לפתוח הליכי גבייה שאתה יודע שיש התיישנות?

אורטל אזולאי:

לא, לא אני רוצה רגע להסביר משהו יש כאלה שיש להם חובות יש להם חובות

במרוצת השנים יש לו חוב ארנונה ב – ,2004 ארנונה ,2005 ארנונה ,2006 אוקיי

שיש לו חובות להמון שנים אז הוא נכנס פה בחובות של ארנונה ,2004 2005 ויש

חובות מסוימים שלפעמים אני מצליחה לתפוס אותו כי אני כן ממשיכה לעשות

עליו הליכי גבייה ושאני תופסת אותו אנחנו לפעמים כן מצליחים לגבות את

החובות. כי יש הליכי אכיפה שנעשים על שנים חדשות יותר.

צילי סלע:

זה סבבה אבל אז הוא יתן על 2010 אבל לא יתן לך ...

אורטל אזולאי:

התיישנות זה טענת הגנה, התיישנות זה טענת הגנה שהוא צריך להעלות אם הוא

לא מעלה טענת הגנה של התיישנות, אז הוא משלם. אנחנו מנסים.

ב.ש.ג עמוד 18 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

צילי סלע:

אם הוא יקח עו"ד אז הסיכוי ש – 2004 אנחנו נצליח לגבות אם הוא לא יהיה גבוה.

אורטל אזולאי:

סיכויי הגבייה של החובות האלה הם לא סיכויי גבייה גבוהים אך יחד עם זאת הם

לא נמחקים באופן אוטומטי וקרו לנו מקרים שגם חובות מסופקים גבינו, לכן כל

חוב גם מהחובות המסופקים נבחן באופן קפדני, ובאופן פרטני כל תיק בנפרד.

אלי ברכה:

צילי א' זה אינטרס שלנו, ב' עוד פעם אני אומר את זה אמרתי את זה כמה פעמים

הנושא של מחיקת חובות ארנונה מרכיבים שלהם או בכלל מחיקת חובות הוא

נושא מאוד רגיש, המדינה לא אומרת אוקיי יושבים צוות של אנשים נחמדים שהם

נורא זה, התחושה של המדינה בדברים האלה זה כמו גזברות זה כמו תכנון ובניה

יושבת חבורת נוכלים שרוצה למחוק חובות לחברים ולקרובים שלהם, ועכשיו

מכאן מתחילים לגבות את החוב. אל תיבהלי,

צילי סלע:

מה אני מנסה להגיד כאן אוקיי אם יש כאן ב – 5.5 מיליון ₪ שיש פה אם אנחנו

בסופו של דבר נצליח לגבות מתוך זה 10,000 ₪ נניח סתם בהקצנה האם המאמץ

של אורטל ושל עו"ד מילי וייס.

הילה טרייבר:

היא במילא חייבת, היא חייבת כדי לעשות מחיקה.

קודם כל יש צורך מירב קורן:

אורטל אזולאי:

בשביל להכין תיק למחיקה אני חייבת לבחון אותו באופן פרטני, אני לא יכולה

להגיד טוב יש לי 5.5 מיליון ₪ שהם חובות בהתיישנות חובות מסופקים יאלה.

אלי ברכה:

השאלה שלך מיצתה בדיוק את מה שרציתי להגיד לך בדיוק את מה שאני ניסתי

להגיד ולא הסברתי מספיק טוב זה בדיוק העניין חייבת בשביל לגבות, למחוק שקל

אתה חייב לעבור את כל הפרוצדורה, זה לא כמו בשוק הפרטי מה נראה לי.

פבלו לם:

אני רוצה להוסיף משהו בחברות עסקיות הרווח מזה שמוחקים חובות זה גם לקבל

בחזרה מע"מ, לא אצלנו על פי העסק הזה הוא לא בדיוק ככה ולכן הנושא של

גביית חובה על מנת למחוק חוב צריך לבדוק אותו באמת כלכלית האם הפעולה.

ב.ש.ג עמוד 19 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

הילה טרייבר:

אני אגיד לך את המחיקה אנחנו חייבים לעשות את מילי אבל הרבה פעמים מילי

תגיד נגיד יש חוב של 5,000 ₪ והיא תגיד אני צריך חוקר, אז אנחנו או להפעיל

חוקר פרטי שעולה 10,000 אז אנחנו נגיד לה זה לא משתלם, אז השיקול הכלכלי

יהיה בכמה אתה מפעיל את.

אורטל אזולאי:

כמה משאבים אתה מפעיל בשביל לגבות חוב של 5,000 ₪.

הילה טרייבר:

בגדול אנחנו את מילי מפעילים כי אנחנו חייבים לעשות בדיקה פרטנית אבל אם

היא תגיד לי בשביל חוב של 5,000 צריך חוקר אנחנו כנראה נגיד לה זה לא שווה כי

החוקר עולה .10,000 אז זה השיקול שיש לנו.

אלי ברכה:

אבל עדיין זה עובר את המסנן שלה.

אנדי וולף:

איך נגבה השכר טרחה של מילי?

הילה טרייבר:

עשינו על זה מכרז.

אנדי וולף:

לא אני אומר זה ריטנר או הצלחה?

הילה טרייבר:

יש לה לפי שעות עבודה, שעות של זה ואם היא מצליחה לתבוע ולהשיג כסף מאיזה

תביעה אז היא מקבלת אחוזים. זה מה שמקובל.

אורלי עמיר:

אבל זה גם נלקח בחשבון לפי גובה החוב האם להעביר אותו אליה לגבייה.

הילה טרייבר:

אנחנו לא נלך להליך משפטי על חובות של 10,000 ₪ הליך כאילו מסובך רק משהו

משמעותי.

ב.ש.ג עמוד 20 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

אולגה ששקיס:

וגם אם כן היא מקבלת אחוז.

הילה טרייבר:

שעות עבודה זה מה שהיא נמצאת במשרד לא על תביעות. אנחנו הגדרנו לה עד 20

שעות עבודה במשרד על הנושא של מחיקת חובות. זה כאילו לשבת עם אורטל. זה

נלקח בחשבון.

אולגה ששקיס:

את השעות היא מקבלת בשוטף היא מגיעה לפה ויושבת עם המחלקה לבחון חובות

לא שעות בבית משפט, אם היא הולכת עם זה לבית משפט היא מקבלת רק

אחוזים, אם היא הפסידה היא לא מקבלת כלום.

אורטל אזולאי:

פה הראיתי לכם את הטיפול בחובות מסופקים. כאן אני מציגה את הטיפול

בחובות הקיימים שלא עמדו בחובות מסופקים כמו שאתם יכולים לראות זה

משהו שאני באמת רוצה להציג שיתרת הפתיחה של שנת 2018 לגבי חובות של שנת

2004 עלתה משמעותית כי יש חובות שהוצאנו אותם מסיווג חובות מסופקים כי

חשבנו שהם חובות ברי גבייה ולכן הוצאנו אותם ממסופקים הכנסנו אותם לשנת

2018 אבל בעצם אנחנו מנסים לעשות הליכי גבייה על מנת לגבות את החובות

האלה. שנה שעברה היה לנו גם את המבצע גביית חובות שגרם לנו להוציא המון

חובות מחובות מסופקים להכניס אותם לחובות רגילים ולהכיל את המבצע הזה.

הילה טרייבר:

היה מבצע שמשרד הפנים בעצם יצא במבצע לרשויות שאישר בעצם לחובות עד

2014 לשלם 50 אחוז ואז עשינו תהליך שאנשים היה להם בעצם חובות ישנים

בעצם יכולים לבוא ולשלם את זה ב – 50 אחוז.

אורלי עמיר:

לעשות מבצעים כאלה חייבים אישור של משרד הפנים?

הילה טרייבר:

כן, כן. הוא מוציא את המבצע.

מירב קורן:

כמו שאני רואה את זה, זה מעצבן אותי אני שילמתי כמו שצריך למה אחרים

מקבלים הנחות.

ב.ש.ג עמוד 21 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

הילה טרייבר:

זה רק היה עד .2014 זה מבצעים שקורים פעם ב...

אורטל אזולאי:

היום היא לא תצליח להגיע למצב הזה כי אנחנו לא ניתן לה לשבת, אנחנו לא נשב

בשקט 7 שנים שהחוב יגיע להתיישנות. למעשה אני מציגה כאן שבשנת 2018 גבינו

6,795,949 ש"ח של פיגורים של חובות מפיגורים, חובות עבר, זה מפולח כאן לפי

שנים גם היתרה שנשארה אני פה עשיתי לכם פילוח מתוך ה - 13 מיליון היתרות יש

לנו כאן תביעות חוב שהגשנו, יש לנו חובות שנמצאים באכיפה מנהלית, יש לנו

חובות שהם בתביעות משפטיות, יש לנו חובות שהם בפניה לבעלי מניות, חובות

שאנחנו בוחנים אותם למחיקה, יש חובות שהם בערר, למעשה מה שאני מנסה

להציג פה בדו"ח הזה שכל החובות שנמצאים היום במערכת הגבייה הם חובות

שאנחנו יודעים איפה הם ואנחנו מטפלים בהם, הם חובות מטופלים, אנחנו

מכירים את החובות אנחנו יודעים איפה כל חוב נמצא ולמעשה החובות האלה כל

הזמן אנחנו עובדים עליהם, בוחנים אותם ולא משאירים אותם להצטבר לכדי

התיישנות. לגבי השוטף פה בעצם אני מראה לכם את הגבייה מהשוטף לשנת 2018

מה היה חיוב הברוטו שלנו, מה היה חיוב הנטו, כמה גבינו משוטף שאנחנו עומדים

על 94 אחוז גבייה בשוטף, נשארה לנו יתרה לסוף שנה של 3,920,000 אני גם אומרת

לכם היתרה הזאת אנחנו מכירים אותה יודעים ממה היא בנויה ואיפה נמצא כל

חוב בשוטף שלא הצלחנו לגבות.

הילה טרייבר:

חשוב להגיד שמה – ,3,920,000 מיליון ₪ זה שומה חדשה שיצאה לקראת סוף

השנה ואז היא מגדילה את היתרות סוף שנה אבל היא יצאה רק לקראת סוף שנה.

אורטל אזולאי:

אחוזי הגבייה שלה זאת אומרת שאחוזי הגבייה שלנו בשוטף היו יכולים להיות

הרבה יותר גבוהים אם לא היינו מוציאים את השומה הזאת לקראת סוף שנה.

השאיפה שלנו היא תמיד לעלות באחוזי הגבייה, אנחנו תמיד במגמה לשאוף

קדימה.

מירב קורן:

שאלה רגע ניתוח היקף חובות מפורט מה זה הסעיף הזה בתוך הסך הכל?

אורטל אזולאי:

זה הפירוט, זה הפירוט שהרכיב את ה – .3,920,000 את יכולה לראות מה זה שומה

למה יש חוב משומה ראשונה, הראיתי לכם ממה זה בנוי למעשה אבל אתם לא

אמורים להבין את זה ולא אמורים לדעת לקרוא את הדו"ח הזה אבל זה בעצם

מפרט את הכל.

ב.ש.ג עמוד 22 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

הילה טרייבר:

בגדול זה בעצם מרכיב את ה – .3,920,000 היתרות. תראו תלכי להראות להם

איפה זה עומד כל אחד.

פבלו לם:

94 אחוז זה משהו שבאמת יוצא מן הכלל.

הילה טרייבר:

הנה רק אמירה קטנה את רואה בסטטוס כתוב ממה זה מורכב, זה בתביעה, זה

שומה חדשה, זה תביעה משפטית, זה פירוט של הניתוח, זה ה – 3.920.000 מה הם

בנויים.

פבלו לם:

אני אמרתי ש – 94 אחוז זה באמת אחרי עבודה מאוד מוצלחת אבל אנחנו

מתעסקים פה ב – ,3.920.000 זה מה שמציק לנו בעצם.

הילה טרייבר:

אז אנחנו אומרים ה – 3.920.000 מתוכם מיליון זה שומה חדשה גם כתוב, מיליון

₪ יותר 1.300.000 או משהו כזה, שומה שיצאה לפני חודשיים תיקון.

אורטל אזולאי:

אנחנו לפני סוף שנה גילינו שהנכס מסוים אנחנו צריכים להגדיל לו את השומה

הוצאנו לו שומה חדשה הגדלנו לו ב – 1.500.000 ₪ את השומה.

הילה טרייבר:

אז בעצם עוד לא עברו ה – 90 יום להשגה שלו.

אורטל אזולאי:

הוא יכול להגיש השגה זה נמצא אצלי בחוב.

מירב קורן:

מתוך ה – 3.9 כמעט 4 כמה אנחנו גובים על 3 שנים?

אורטל אזולאי:

כלום זה של 2018 זה שנת 2018 זה רק .2018 רק .2018

אורלי עמיר:

ב.ש.ג עמוד 23 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

מה עם .2017

אורטל אזולאי:

זה פה את ראית בניתוח היקף חובות, בטיפול חובות את רואה את החוב בשנת

2017 וזה רק שוטף.

הילה טרייבר:

וזה הנחות ארנונה.

בן הטה:

כאילו ה – 2 אחוז.

הילה טרייבר:

לא ההנחות שיש להם הנחות שמקבלים גמלאים, והנחות נזקקים וזה, וזה.

אורטל אזולאי:

זה יתרות לשנת 2018 לגבייה.

צילי סלע:

אבל כנראה שאנחנו נגבה את הכל.

הילה טרייבר:

לא בטוח קודם כל אין 100 אחוז, צילי אין 100 אחוז, אחרי שגבינו את כל הגחוב

זה 6 אחוז שלא גבית, זה .3.920.000 אורטל הראתה לך כדי שלא נגיע לסיפור הזה

של ההצטברות איפה נמצא כל אחד מה – 3.920.000 ואיך זה הגיע לזה.

אורלי עמיר:

אתם כל הזמן במעקב?

הילה טרייבר:

כן כל הזמן. צריך להגיד שאם שומה אחרונה נשלחה ב – 11 אז בעצם אנחנו לא

יכולים להתחיל עיקולים רק בפברואר.

אורטל אזולאי:

רק בפברואר נוכל לעשות הליכי אכיפה אחרי שהשומה סופית.

הילה טרייבר:

בדיוק אז בעצם יש פה אפילו נגיד שומה אחרונה שגם לא שולמה ולא התחלנו עליה

ב.ש.ג עמוד 24 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

עיקולים.

אורטל אזולאי:

הנה הראיתי לכם ש – 1.300.000 זה בכלל חובות שהם רק שוטף יש אנשים שלא

שילמו את נובמבר, דצמבר, לא הספיקו לשלם את נובמבר, דצמבר 18 ואני עוד לא

יכולה לעשות על זה אכיפה בעצם.

הילה טרייבר:

אז אם את אומרת שומה אחת 1ה 1.300.000 חדשה , ו – 1.300.000 זה שומות

אחרונות אז כאילו מתוך 3.900.000 זה 2.600.000 זה חובות שכאילו הם כנראה

נגבים הם חדשים יותר.

בן הטה:

למה געש משלמים מרוכז?

הילה טרייבר:

געש משלמים מרוכז רק צוקי ארסוף לא משלמים מרוכז, שפיים לא משלמים

מרוכז, צוקי ארסוף משלמים גם את המיסי ועד מקומי,

בן הטה:

הם תחת געש?

אורטל אזולאי:

כן, הם תחת געש. יש למישהו עוד שאלות?

שרון רומם:

כדי להתחיל את הפרוצדורה צריך להתחיל מהגשת שומה. לא בדואר רשום או

משהו כזה?

אורטל אזולאי:

אנחנו לא שולחים בדואר רשום, עצם זה שאתה מראה במערכת גבייה שיצאה

שומה לאותו תושב זה מחייב ואנחנו יכולים לשלוח לכולם גם לגבייה המרוכזת

אנחנו שולחים.

הילה טרייבר:

עוד דבר אחד שחשוב להגיד זה שבעצם כל הדיונים שיש אצלנו אתה יודע באים

אנשים ואם אפשר ואין לי ריבית ותעשי אין מחיקת חובות ואין הורדה של זה הכל

לפי הנהלים ולפעמים באמת כואב לב מקרים קשים היה לא מזמן יהיה בסדר אני

לא יודעת אם מישהו יצא לו לשמוע על חוף השרון על גברת שטוענת שלא גבינו

ממנה ולא היא לא ידעה על החוב אנחנו בדקנו את הנושא עד הסוף.

ב.ש.ג עמוד 25 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

אורטל אזולאי:

זה חוב משנת 2002 דרך אגב שאנחנו היינו ממש בסדר במקרה הזה, פעלנו במהלך

כל השנים בהליכי אכיפה רציפים, טובים איכותיים על מנת לגבות את החוב, גם

הצלחנו לגבות ממנה את החוב דרך מימושי עיקולי בנק שעשינו, עשינו עיקול בנק

מימשנו את הכסף והצלחנו לגבות את הכסף והיא הלכה לתכנית יהיה בסדר בגלי

צה"ל וטענה שאנחנו התעללנו בה ופעלנו לא כחוק ו למעשה לנו את האסמכתאות

לכך שהפעולות שלנו בסדר.

הילה טרייבר:

וניסינו להסביר לה את זה, זה תמיד יותר טוב להיות בצד של המסכן אבל באמת

לא היה משהו שיכולנו לעשות אחרת.

אלי ברכה:

ללב אין פה, אפשר לחשוב קצת, להרגיש קצת את התושב אבל ללב אין פה משחק

במחיקת הסכום אדם יכול לטעון ש..., ש... ולא מביא מסמך מרשות מוסמכת

שצריך למחוק לו אי אפשר למחוק לו.

הילה טרייבר:

דרך אגב אורטל תעיד וגם על רשויות אחרות אנחנו רשות שמאוד רואה את התושב

ואין לנו שום כוונה לקחת כסף שלא מגיע לנו, ואם יש הוכחות ואנחנו יכולים

אנחנו אף פעם לא נלך להליכים נגד התושב, אבל זה חוק, מאוד, מאוד יבש וקשה

ואנחנו לא זזים ממנו מטר.

אנדי וולף:

שאלה קופנר שוכר של נכס לא בעל הנכס חייב ארנונה, בעל הנכס יש לו חבות על

זה?

אורטל אזולאי:

לא, אם בעל הנכס הודיע ורשם את השוכר שלו כמחזיק בנכס אין לו שום חבות.

אנחנו פועלים נגד השוכר.

הילה טרייבר:

אבל אני אגיד לך מה יכול לקרות וקרה לנו כמה פעמים ואז עשינו נוהל לתקן את

זה ששוכר הודיע על עזיבה ברגע ששוכר מודיע על עזיבה זה חוזר לבעל הנכס, בעל

הנכס אמר לא ידעתי שזה חוזר אליי, ואז נשאר פתאום חוב של חודשיים, של

ארבעה חודשים שהוא בכלל לא ידע שהוא משלם את הארנונה, כי עד שהוא קיבל

את השומה החדשה ואז יצרנו נוהל שברגע ששוכר מודיע על עזיבה יוצא אוטומטית

פקח כדי שלא יהיה מצב שבעל הנכס יגיד, השוכר הודיע לכם על עזיבה אבל אני לא

ראיתי שהוא עזב והחוב עבר אליי.

ב.ש.ג עמוד 26 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

צילי סלע:

למה צריך לשלוח פקח ולא אוטומטית לשלוח.

הילה טרייבר:

כי אני אגיד לך מה קורה אנחנו שולחים לו אבל הוא לא רואה את זה ואז עובר

חודש וחודשיים ואני לא יכולה למחוק לו את החוב כי זה חזר אליו ואין לו הוכחה

שזה היה ריק ואז אני עומדת מול תושב, היה לנו מקרים שבן אדם הודיע על עזיבה

בעל השטח אמר מה פתאום הוא לא עזב היו פה דברים אבל אני מחויבת להעביר

את על שמו ואז לא יכולתי לוותר לאף אחד על הארנונה אז החלטנו שאנחנו

מוציאים כנוהל איך שמודיעים לנו על עזיבה יוצא פקח לבדיקת השימוש, ואז אה

יכול באמת לראות בעיניים יש תמונות.

אורטל אזולאי:

זה בעצם להטיב עם בעלים של הנכסים.

צילי סלע:

נגיד מגיע פקח מה רואים? רואים שיש דברים, רגע שניה יש שם דברים בפנים

מאיפה את יודעת של מי זה?

אורטל אזולאי:

אני לא בוחנת של מי זה, צריך להבין שעל פי חוק ברגע שדייר הודיע לי על סיום

חזקה בנכס זה החוק קובע אני מחויבת להחזיר את זה לבעל הנכס, זה החוק

קיבלתיה ודעת עזיבה הלכתי בדקתי,ב דרך כלל המחלוקות הם שאנחנו איך עושים

ברשויות אחרות? אם היה משרד לצורך העניין והשוכר הודיע על עזיבה מעבירים

את זה בתעריף בסיווג משרד לבעל הנכס כי זה משרד, זה היה משרד כנראה שזה

ישאר משרד וזה חוזר לבעל הנכס. תעריף של משרד הוא תעריף מאוד, אמוד גבוה,

ויוצא מצב שבא הבעלים של הנכס ואומר תקשיבי נכון היה אצלי הדייר הזה הוא

היה משרד אבל הנכס עומד ריק כבר כמה חודשים או שהוא עזב את המשרד ואני

עשיתי מזה מחסן חקלאי בכלל עכשיו לי אין דרך לדעת שבאמת בחודשים האלה

זה הפך להיות מחסן חקלאי או שזה היה ריק, לכן הרשות, אני יכולה להגיד לך

שאני מכירה רשויות אחרות אנחנו הרשות היחידה שיש לה נוהל כזה, יש לנו אמנם

המון, המון פניות לפקח אבל אנחנו הרשות היחידה על מנת להקל ולהטיב עם בעלי

הנכסים, עם בעלי המשקים אנחנו מוציאים בכל הודעת עזיבה בשביל שמחרף

מחרתיים לא יצאו חיובים לנכס. יש לנו פקח שעובד אצלנו במשרה מלאה. יש לנו

פקח שעובד במשרה מלאה קבוע, אנחנו פשוט מעסיקים אותו במשרה מלאה.

הילה טרייבר:

פקח עובד במשרה מלאה ואנחנו שולחים אותו וזה לא, כמה יש לי, יש לי 3 בשבוע,

יש לו מספיק זמן וגם אנחנו למודי קרבות אחרי הסקר של .2013

ב.ש.ג עמוד 27 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

אורטל אזולאי:

וזה חוסך לנו המון מריבות בשלבים מאוחרים יותר כי נתקלנו במקרים שזה יצר

אי נעימויות.

מירב קורן:

שאלה לא קשורה לגבייה הישירה כל הזמן משתנה סטטוס איך אנחנו מייצרים

מצב של מה שאנחנו גובים קשור למה שגובה במציאות?

אורטל אזולאי:

כמו שאמרנו יש לנו פקח במשרה מלאה שנמצא בשטח שבמידה והוא רואה ששונה

סיווג מסוים הוא מעדכן אותנו ואנחנו מעדכנים.

מירב קורן:

את מדברת רק על סטטוס קיים של נכס.

אורטל אזולאי:

אני מדברת גם על בתיך חדשים, אני מדברת על עסקים חדשים שנפתחים, אני

מדברת על כל מה שקורה.

הילה טרייבר:

אנחנו מקבלים היתרים מהתכנון והבניה, שהיתר נכנס אנחנו מקבלים היתרים יש

לנו נוהל עבודה מול הועדה לתכנון ובניה לקבל היתרים, אם מישהו דיווח לנו על

חקלאי הוא יוצא אחת לחודשיים כדי לבדוק שהנכס עדיין חקלאי אנחנו עושים את

הזה, יש פספוסים אבל יש פספוסים של תכנון ובניה.

אורטל אזולאי:

אני לא יכולה להגיד לך שיש 100 אחוז אבל אנחנו עושים את הכל על מנת לצמצם

את זה שיהיו פספוסים.

הילה טרייבר:

שאלות נוספות על זה? צו מיסים .2019 אני אתן קצת רקע על נושא של צו מיסים.

אנחנו ב – 2011 בעצם זה אחת מה שדרך אגב מילי אז אמרה פתאום עצרו אכיפה

וזה, ב – 2010 התחלנו לעשות סקר ארנונה גילינו שצו הארנונה מחורר לחלוטין,

לא מאושר כמו שצריך , ב – 2011 בעצם אישרנו צו ארנונה חדש מאושר, שכל

הסעיפים שלו היו מאושרים. ביקשנו אז בזמנו תוספת של 13 אחוז לעסקים

וקיבלנו. מאז משנת 2016 אנחנו משלמים , מבקשים כבר בעקביות ממשרד הפנים

העלאה של 7.5 אחוז בעסקים, העלאה של זה לא הדיון הוא לא על החלוקה הוא

בעצם אנחנו, משרד הפנים מבקש נותן אפשרות לעלות עד 13 אחוז בשנה,

תיאורטית הוא לא מעלה את זה באמת, אנחנו עשינו טבלאות השוואה עם

המועצות האזוריות בסביבה עם מה שקורה באזור בנפה שלנו ואנחנו מבקשים כבר

ב.ש.ג עמוד 28 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

מלא זמן מ – ,2015 7.5 אחוז על עסקים.

מירב קורן:

7.5 אחוז מה?

הילה טרייבר:

תוספת ארנונה רק על עסקים, עסקים ומסחר. ו – 17 קיבלנו ,1.2 בה – ,18 2.76 כל

פעם, כל שנה בעצם מגיעים 7.5 פחות מה שאישרנו לנו ומבקשים את היתרה עד 7.5

אחוז הזה. גם השנה ביקשנו את ה – 7.5 אחוז תוספת את היתרה נשאר 3.54

שאנחנו מבקשים את זה שוב בשתי פעימות. בנוסף לזה ביקשנו עוד סיווגים חדשים

כמו סיווג חדש של מתקנים מזהמים, קרקע,

אורטל אזולאי:

גם מבנים המשמשים לתעשיות מזהמות. מפעלי בטון.

הילה טרייבר:

מפעלי בטון,ג ז, אשפה, כל מה שאפשר אבל לא קיבלנו לזה אישור זה שנה

שלישית. אני חייבת להגיד תקשיבו כל מה שמופיע פה בצו זה צו שכבר אושר 3

פעמים בלי שינויים,א נחנו מבקשים את זה כל שנה בעקביות לא מקבלים.

אורלי עמיר:

אף מקום לא מאשרים את זה או רק פה?

הילה טרייבר:

לא הם כמעט ולא מאשרים, יש את כל החלוקה, נטל המחיה וזה אף שר אוצר לא

חותם על הגדלת ארנונה, גם 2.75 של עסקים וזה בקושי אנחנו מקבלים.

אלי ברכה:

הם יוצאים מנקודה שהיא הפוכה ועקומה ולא מתאימה לנו, הם יוצאים מנקודה

שאם קיים מפעל באיזה שהוא מקום, באיזה שהיא פריפריה כזו או אחרת ועד

שהגיעה לשם מפעל ורוצים עכשיו לעלות לו את הארנונה ב – 7 אחוז ב – 13 אחוז

אולי הוא יברח אז אנחנו באים ומסבירים להם, הסברנו להם שנתיים אחרונות אי

אפשר להסביר להם יותר אנחנו אומרים להם חברה אנחנו נמצאים במרכז בלב

אזורי ארנונה לתעסוקה של 250 ₪ למ"ר, 300 ₪ למ"ר,, אנחנו ב – 80,90,100 תנו

לנו את העליות האלה בסדר אנחנו רוצים להיות קצת יותר נמוך וזה בסדר תנו לנו

אבל הם לא, הכלל שלנו הכלל לא לפגוע באלה שבפריפריה שלא יקבלו קפיצה

ויעזבו אבל מפה אף אחד לא יעזוב.

אורלי עמיר:

תבטיח לו שתאשר לו את החדר בהדרים אולי הוא יאשר לך.

ב.ש.ג עמוד 29 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

הילה טרייבר:

אז הדברים הנוספים שביקשנו בגלל שמתוכנן מרכז תחבורה אנחנו ביקשנו רציפים

במרכז תחבורה, סעיף ב ' ,5 ב'1 ו – ב'2 זה סעיפים של עסקים ומסחר שאנחנו

מבקשים ,3.54 ב'4 זה בעצם להוסיף את המחסנים לתעשייה ולא רק למשרדים,

ב'5 זה הרציפים במרכז תחבורה שלרבות אוטובוסים מוניות ורכבות, זה ב'.5

אלי ברכה:

אתם מבינים את העניין המרכז תחבורה שיקום פה בעוד כמה שנים אנחנו רוצים

להיות מוכנים עם צו ארנונה שמחייב אותם בשביל כל הרציפים וכל מה שיהיה כאן

ולא לעמוד במצב שיש מרכז תחבורה ואין לנו סעיף ארנונה לגבות מהם.

הילה טרייבר:

זה סעיפים חדשים.

אורלי עמיר:

זה מעיד על אופטימיות רבה.

אלי ברכה:

זה יקום, זה יקום.

הילה טרייבר:

יש לנו פה סעיף שמעיד על אופטימיות.

אלי ברכה:

מי שישתמש ישלם.

מאיר דור:

המדינה רוצה יותר מאשר אנחנו.

אולגה ששקיס:

היא רוצה אבל לא לשלם ארנונה, היא רוצה רציפים אבל לא רוצה לשלם על זה.

אלי ברכה:

יכול להיות שחברה שתקבל את זה לתפעל את זה היא זאת שתשלם.

הילה טרייבר:

ב –א6 יש לנו בעצם חניונים שמשמשים חניה תת קרקעית בבתים משותפים.

ב.ש.ג עמוד 30 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

הנקודה היא שאין לנו כמעט בתים משותפים יש בניין אחד ספציפי בארסוף

שנקרא בית הצדף או משהו כזה שהחניון מגורים שלו הוא פשוט ענק והוא בתעריף

מגורים הגדיל את הדירות פי שתיים זאת אומרת דירה של 400 מ"ר בגלל החניון

שהוא חלק מהדירה משלם 800 מ"ר, אז אנחנו מבקשים תעריף מיוחד לחניון

בבניין מגורים, כי יש בזה משהו קצת לא הוגן. זה תעריף חדש לגמרי. יש לנו את

המרכז לוגיסטי, אנחנו בעצם, בעצם יודעים על תכניות שהולכים להגיש עלינו

ואנחנו מתאימים את צו הארנונה למבנים האלה, אז זה הרעיון בהוספה של מרכז

לוגיסטי.

שרון רומם:

מה ההבדל בין מחסן לוגיסטי למחסנים?

הילה טרייבר:

מחסנים זה מחסנים שמשרתים את , יש לך מחסן חקלאי או מחסן שמשמש את

התעשייה. אבל מחסן שזה מהות הזה מחסן לוגיסטי שממנו יוצאים מרלו"ג כזה.

פבלו לם:

אני הייתי מוסיף את ההגדרה הזאת מרכז לוגיסטי עסקי על מנת להגדיר.

צילי סלע:

נגיד שלא היה סעיף כזה איזה היית גובה?

הילה טרייבר:

הייתי כנראה צריכה לגבות ממנו כמחסן.

צילי סלע:

וזה יותר נמוך?

אלי ברכה:

מחסן בטח. זה יותר נמוך.

אורטל אזולאי:

מרכז לוביסטי זה משהו שהוא בשטחים ענקיים.

הילה טרייבר:

יש תכנית של המדינה לשים פה בית עלמין של מטרופולין של ת"א, רוצים לשים פה

בית עלמין אז אנחנו א' מתנגדים לבית העלמין אבל מכינים גם את הסיבה למה לא

כדאי להם, זאת אפרופו אופטימיות שמשרד הפנים יאשר את הסעיף. אם יש לכם,

הסעיפים מופיעים יש קרקע תפוסה למי קולחין.

ב.ש.ג עמוד 31 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

צילי סלע:

רגע מה עם ד' 5 מבנים המשמשים לתעשיית בטון?

הילה טרייבר:

זמה שאמרנו קודם תעשייה מזהמת.

צילי סלע:

זה כבר יש לנו.

הילה טרייבר:

לא אין לנו.זה צו חדש.

צילי סלע:

כמה את מחייבת מפעל בטון?

הילה טרייבר:

אני מחייבת אותו בתעריף עסקי, תעשייה.

צילי סלע:

אם נקבל על זה אישור תתחילו לגבות כך?

הילה טרייבר:

כן.

מירב קורן:

מה זה אומר קרקע תפוסה?

הילה טרייבר:

קרקע תפוסה זה בעצם בעסקים כל פעם שיש לך כל קרקע שהיא חלק מהעסק

החניה שלו, יש לו את המבנה ואת כל המכוניות, בית קפה איפה שיושבים זה קרקע

תפוסה.

בן הטה:

לא איפה שיושבים איפה שנכנסים.

ב.ש.ג עמוד 32 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

אורלי קורן:

איפה יושב בריכות

אורטל אזולאי:

יש לך בריכות, יש אם זה בריכות מגורים הם נכנסות בתוך תעריף של מגורים.

הילה טרייבר:

אבל אנחנו לא מצמידים את זה, חילקנו את זה לשניים בגלל שתעריף המגורים

הוא הדרגתי אז אם יש לך 200 מ"ר את כאילו משלמת על הבריכה בתעריף של 40

ו.. בתעריף הגבוה ואז ביקשנו לעשות את זה אמנם בתעריף מגורים אבל בשני

סיווגים נפרדים. זה באותו מבנה בשורה נפרדת.

אורטל אזולאי:

זה לא נספר לתעריף הגבוה את לא מגיעה לתעריף הגבוה. ודרך אגב אנחנו

מחייבים את זה בתעריף נמוך מכוח ההגדרות הקיימות בצו המיסים.

צילי סלע:

צימרים בתי מלון אין כאן בקשה?

אורטל אזולאי:

יש לנו תעריף כזה. צימרים ובתי מלון יש לנו תעריף כזה ואנחנו לא מבקשים שינוי

לגביו.

הילה טרייבר:

אני אתן הבהרה נוספת אין נכס שבגלל שאין לו סיווג לא מחויב זה תמיד הכי

קרוב למה שיש. שאלות נוספות על הצו? אפשר לאשר אותו? מעולה תודה רבה

אורטל.

אלי ברכה:

אחת המחלקות שקשה לה לקבל סימפטיה זה מחלקות שחוזרים אליהם שיקים

וכסף וכן הלאה. המחלקה של אורטל אנשים משלמים ובאים להגיד תודה על

השירות ועל היחס.

בן הטה:

יש בעיה אחת רק עם הארנונה, ארנונה על שילוט.

אורטל אזולאי:

ב.ש.ג עמוד 33 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

זה לא ארנונה זה אגרה, זה אגרת שילוט. זה גם אני כן.

בן הטה:

א' אתם תמיד שולחים רטרו.

אורטל אזולאי:

אנחנו לא שולחים רטרו זה באותה שנה נשלח תמיד למרות שבשנה הזאת, ששנה זו

זה יצא אני יכולה להגיד לך שמשנת 2015 לפחות שאני נמצאת כאן מסוף 15 זה לא

רטרו זה יוצא לקראת סוף שנה.

בן הטה:

אבל גם אם זה יוצא בנובמבר מישהו היה עד פברואר ועזב אז הקיבוץ חוטף את

כל ...

אורטל אזולאי:

אצלכם בקיבוץ זה בעייתי, אני אגיד לך למה אצלכם בקיבוץ גם שזה גבייה מרוכזת

אתם מבקשים שהשילוט יצא הכל על השם שלכם, בדרך כלל גם במקומות

שהגבייה מרוכזת אנחנו מפנים את זה לעסקים, אצלנו אין שום תשתית של

העסקים שלכם,א ני לא מכירה את העסקים שלכם אני לא יודעת להוציא.

בן הטלה:

אצלם זה יוצא מהעסק?

אורטל אזולאי:

כן. אנחנו צריכים לדבר לעשות נוהל עבודה בינינו למרות ששוב פעם זה לא נראה לי

שזה מעניין את כולם.

הילה טרייבר:

זה עדיין בפרסום ברשומות יש באתר את כל חוקי העזר.

בן הטה:

לא ידעתי שזה לא ככה

הילה טרייבר:

אין שינוי בחוקי העזר מה שהפכנו הפכנו אותם מסעיף עונשין לסעיף ברירת קנס,

החוקי עזר לא משתנים.

אלי ברכה:

פעם קיבלת קנס הלכת למשפט היום אתה יכול לשלם את הקנס או ללכת לבית

ב.ש.ג עמוד 34 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

משפט.

הילה טרייבר:

משהו קצר אישור של מינוי של אלי כחבר בועדה המחוזית. אפשר פה אחד? יופי.

הלאה, אני רוצה,

אלי ברכה:

חבר הועדה המחוזית זה רק המלצה שלנו זה אחר כך הולך למרכז, לא יודע אם

למרכז המועצות האזוריות, משרד הפנים מישהו צריך למיין כי יהיו כמה ראשי

רשויות אפילו מחוז מרכז שרוצים להיות.

מירב קורן:

כמה יש בסוף ?

אלי ברכה:

5 מועמדים. אחד וממלא מקום, ממרכז למועצות אזוריות.

מאיר דור:

אני רוצה להגיד משהו בקטע הזה לפני שנתיים בערך שאלי התחיל בועדה מחוזית,

זה מאוד, מאוד קידם את המועצה, אם היה יושב כאן ברק היה אומר להם

שהתכנית שלהם 10 שנים יותר מ – 10 אולי 14 שנים התכנית של געש שכבה בועדה

המחוזית ורק בזכות זה שאלי נכנס להיות חבר בועדה המחוזית וקידם את זה

הצליחו להעביר את התכנית של געש, שזה מאוד, מאוד, מאוד חשוב לגעש.

צילי סלע:

אין לנו ספק אבל אנחנו לא יכולים, אנחנו לא.

הילה טרייבר:

לא משנה הם רוצים אישור מליאה לדיון הזה, זה עזבי זה פרוצדורה.

אלי ברכה:

את צודקת בפעם הקודמת, בפעם הקודמת אני כתבתי שאני רוצה וחברי ראשי

רשויות אחרים המליצו ובזה זה פחות או יותר התקדם ואז הגענו ואמרנו מרכז

מועצות אזוריות אמר בסדר היום הם רוצים שגם מי שממליץ עליי מישובים

אחרים נניח אמיר איטו רוצה להמליץ עליי הוא צריך אישור מליאה שלו

שממליצה, שמאפשרת לו להמליץ עליי. מה שקורה שם יש דיונים אז יש את הדיון

הציבורי שמגיעים המהנדסים, והזה לדון בנושא, ואחר כך נכנסים לדיון פנימי ואז

אני יושב בדיון הפנימי ושאתה יושב בדיון פנימי אתה יכול להשפיע, אתה יכול

להשפיע על מטרים, אתה יכול להשפיע על.

ב.ש.ג עמוד 35 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

אורלי עמיר:

אבל מותר לך להצביע ולהשפיע על משהו שנוגע למועצה?

אלי ברכה:

גם במה שנוגע למועצה, שאלנו את השאלה הזאת ספציפית גם מה שנוגע למועצה

הייתי ממלא מקום אז בדיונים של המועצה שקשורים למועצה ביקשתי מאלי

אסקוזידו שהוא היה הנציג אמרתי לו זוז הצידה אני מגיע לדיון ואני נמצא בדיון

שדן בנושא מועצה. יחידה שלישית שאנחנו מטפלים זה קל לך להגיע אתה מדבר

איתם, אתה שואל אתה מדסקס דברים, יש דברים שנעשים.

מאיר דור:

אני רוצה להגיד עוד משהו בקטע הזה, אנחנו היינו מביאים הרבה פעמים תכניות

של הישובים לועדה מחוזית, ושאלי עדיין לא היה חבר היינו באים ומדברים

יוצאים החוצה ואז מרים פיירבר היתה חברה בועדה והיתה אומר נייט בשום פנים

ואופן לא זה הורס לי את .. והיו מורידים לנו הרבה פעמים בגלל הדיון הפנימי

שבערב מקבלים טלפון.

צילי סלע:

אבל זה עדיין יכול לקרות זאת אומרת אתה לא תיכנס לדיונים הפנימיים.

אלי ברכה:

לא כחבר ועדה אני בדיון הפנימי מותר לי. אתם לא ממנים אותי כחבר ועדה אתם

ממליצים. עדיין יכול להיות שאני לא יהיה.

הילה טרייבר:

את תראי שזה רוב העבודה שלך להמליץ דברים שאין להם משמעות.

אלי ברכה:

בתכלס יכול להיות מועצה שהמועצה חושבת א' בנושא תכנון ובניה וראש המועצה

חושב ב' אפילו שזה לא קל לי רק של אותה מועצה ואותה רשות, הם יצביעו ויגידו

לא רוצים אותו בועדה המחוזית הוא מקדם את האג'נדה שלו ולא את האג'נדה

שלנו.

הילה טרייבר:

טוב, הלאה. תקראי לדרור. יש הבאנו א דרור גוראל שאחראי אצלנו על הביוב

בשביל 2 דברים, אחד עשינו שיחות טלפון היה את הנושא של קו שהיה קרס

הפיצוץ בקו ביוב שבסוף הסתדר ב – 130,000 ₪ ולא 1.300.000 ₪. מה שקרה זה

היה באזור אלי יכול להסביר זה היה באזור בוצי הם לא הצליחו להבין מאיפה זה

נובע, ככל שירד, חיכינו קצת ירד קצת מפלס המים הם גילו שזה באזור יקום ואז

ב.ש.ג עמוד 36 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

הבינו שאפשר לעשות את זה, עדיין דרור יבוא ויגיד לכם בדיוק עכשיו שהוא חושב

שצריך להחליף את כל הקו וזה עלות מאוד גבוהה של 1.800.000 או משהו כזה.

אלי ברכה:

גילי לא ברחנו מהסכום רק השאלה זה העיתוי.

הילה טרייבר:

כי לא היה נכון להעביר 1.800.000 ככה בלי מכרז עבודה דחופה וזה, הצלחנו

לעשות את זה ב – 130.000 ₪ בערך אז אנחנו גם רוצים לאשרר את זה כהחלטה כי

זה היתה עבודה דחופה וגם דרור יסביר קצת על.

מירב קורן:

צריך ללכת קצת אחורה ולהסביר לנו מה זה הדבר הזה.

אלי ברכה:

מה שהיה, היה פיצוץ בקו.

מירב קורן:

מה זה הדבר הזה, הרבה אנשים לא מכירים.

דרור גוראל:

הדבר הזה זה מערכת קווי סניקה של המועצה שהקווים מובילים את הביוב

מתחנות הסניקה, יש לנו 11 או 12 תחנות סניקה.

אלי ברכה:

הביוב זורם או בגרביטציה או בדחיפה.

דרור גוראל:

בכל ישוב במועצה יש תחנת סניקה.

מירב קורן:

ספרתי 11 זה פחות מהישובים.

דרור גוראל:

באודים יש 3 תחנות. ברשפון יש .2 לא משנה באופן כללי לא ניכנס לפרטים. לפני

20 שנה המועצה ביצעה את הקווים האלה, וחלק גדול מהקווים.

ב.ש.ג עמוד 37 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

מירב קורן:

סמיכות להרחבות.

אלי ברכה:

זה שתי תכניות שונות, זה שני דברים שונים.

דרור גוראל:

זה היה קשור לתכנית הביוב של המועצה שהתחילה לפני 20 שנה שבנו את המכון

טיהור שפכים ואז התחילו לתת פתרונות ביוב לכל הישובים במועצה.

אלי ברכה:

אגב אם אין מכון טיהור ואין פתרונות ביוב אז גם אין היתרי בניה זה עוצר את

היתרי הבניה, מעבר לזיהום והכל זה עוצר את היתרי בניה.

צילי סלע:

אז רגע המערכות האלה, הצנרות האלה כל הצנרות מגיעות בסוף למכון הטיהור?

דרור גוראל:

כל הצנרות בסופו של דבר מגיעות למכון הטיהור שהתחנה הגדולה היא תחנת

שפיים שלוקחת משהו בין 50 עד 60 אחוז מהביוב של המועצה. היא לוקחת את

שפיים, געש ורשפון.

מירב קורן:

איפה זה ממוקם?

דרור גוראל:

ליד רפת קצת דרומית לרפת.

מאיר דור:

בצד השני של חוות רונית.

צילי סלע:

אז לאן הולכים האחרים?

דרור גוראל:

כולם הולכים לאותו מקום בסוף. כולם מגיעים למט"ש.

ב.ש.ג עמוד 38 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

אלי ברכה:

צילי אין טעם לקחת מבית יהושע לשפיים בשביל להעביר אותו למט"ש.

מאיר דור:

בואי אני אסביר לך פשוט התחילו מרשפון וזה עושה סיבוב ומסתיים בבני ציון

במט"ש. עכשיו כולם מתחברים לצינור הזה, עשו סיבוב כזה שעושה סיבוב

ומחברים מתחיל מרשפון ועובר לשפיים, געש, יקום, אודים בית יהושע כפר נטר

ואחר כך שלושת הישובים המזרחיים כולם מתחברים לאותו צינור על זה הוא

מדבר.

דרור גוראל:

עכשיו הצינור הזה בזמנו הוא צינור מפיברגלס שבזמנו קיבלו החלטה להשתמש

בצינור הזה לא היתה הצלחה גדולה, ויש בעיות היו הרבה בעיות עם הקווים

האלה, הבעיה שהקו הזה ברגע שיש לו תקלה זה לא כמו צינור ברזל שיש איזה

שהוא חור קטן ומתחיל להיות שפריץ, פה הצינור ממש נגזר ומה שקורה שיש לנו

קטע צינור באורך של קילומטר, בערך מהעיקול יש לנו את הכביש העוקף של בני

ציון מהעיקול עד נחל פולג יש לנו ק טע של קילומטר שכולו נמצא בתוך שלולית של

מים. אנחנו חששנו שהצינור שהפיצוץ בצינור הוא שם ו למזלנו מצאנו שזה בקו

שהולך ליקום ולא באיזה צינור גדול.

אלי ברכה:

גילי לעניין הזה ברגע שיש זרימה, יש פיצוץ אתה רואה בדיוק איפה הפיצוץ, אבל

שהפיצוץ הוא לתוך אגם אתה לא יודע, אתה יכול לקבל ריח במקום אחד והפיצוץ

הוא במקום אחר.

גילי בן יקר:

והאדם אתם דיברתם על זה שיש תלונה מאיכות הסביבה על מה היתה התלונה?

אלי ברכה:

זה התחיל מזה שהמט"ש לא יודע לא שמעתי אולי אמרת את זה שהמט"ש הודיע

לנו שלא מגיעים שפכים כמעט יש נפילה בכמות השפכים שמגיעה למט"ש, אחרת

לא היינו יודעים אחרת אתה לא יודע זה נכנס לתוך האגם אתה לא יודע אם זה מי

גשם או מי ביוב.

מירב קורן:

ואם יודעים שזה הצינור הזה?

אלי ברכה:

לא הם אומרים הביוב שלכם אתם רגילים ל – 3000 קו"ב הם קיבלו 1500 קו"ב או

ב.ש.ג עמוד 39 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

לא יודע מה הוא אומר לא מגיע ביוב ואז היה חלק מהעניין זה היה לאתר איפה

נמצא הפיצוץ.

אנדי וולף:

יש נקודות ביקורת בטח נכון בדרך?

אלי ברכה:

יש תחנות הוא רואה את המשאבות עובדות.

דרור גוראל:

יש לנו בכל מיני מקומות מגופים שאפשר לסגור אותם לפתוח. במסגרת הזאת

עשינו עוד מגוף שאפשר יהיה לבודד קטע ולבדוק יותר בקלות. אני מציע באופן

מדורג להחליף את הקווי פיברגלאס האלה בקווים יותר עמידים, ולהתחיל באותו

קטע שבחורף הוא מוצף בתוך שלולית אגם לא נקרא לזה שלולית או ביצה גדולה

שאין שום אפשרות אם בוא נגיד אם יהיה פיצוץ בצינור כזה זה כאוס.

אלי ברכה:

אני לא ידוע אם פספסתי מה שנאמר מה שהם עשו, הם סגרו קטעים מסוימים

ברגע שסוגרים קטעים מסוימים והמשאבה דוחפת לחץ לתוך אותו קטע אם יש

פיצוץ אז המשאבה לא מראה הם רואים שאין עליית לחץ יש פריקה למקום אחר

וזה מה שקרה, בחלק מהמקומות ראו שברגע שסוגרים את המגוף נוצר לחץ בצינור

ובקו המסוים הזה הם הבינו אבל הם לא ידעו איפה זה בקו. אני מדבר על הקו

הגדול.

דרור גוראל:

יש את הכביש שמוביל לבני ציון שעוברים את הרכבת נוסעים צפונה ואז יש עיקול.

עכשיו בהמשך מהעיקול הזה לכיוון צפון עד הפולג בפולג יש לנו מגוף, בנחל פולג יש

שם חצייה..

מירב קורן:

.השביל הזה שאנשים לפעמים נוסעים משם היה שם איזה אירוע לא נעים לפני

שנה.

דרור גוראל:

זה שביל שמקביל לרכבת.

אלי ברכה:

מקביל אליו בצד מזרח שלו.

ב.ש.ג עמוד 40 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

דרור גוראל:

אני ממליץ להחליף את הקילומטר הזה, זה צינור של 630 מ"מ אני חושב שצריך

להיכנס.

מירב קורן:

למה דווקא את המקטע הזה?

דרור גוראל:

כי הוא מוצף מים בחורף ואם יש תקלה בחורף אי אפשר לתקן את זה.

צילי סלע:

ואם שמים שם איזה שהוא, אני מבינה שהעובדה שהוא מוצף במים היא כזאת

שלא מאפשרת לך בעצם ניטור של זה נכון זאת הבעיה.

דרור גוראל:

גם אם אני יעביר את זה אני לא אוכל לתקן את זה.

אורלי עמיר:

גם אם תחליף את זה, זה יהיה מוצף במים.

דרור גוראל:

כן תמיד אבל אז עושים צינור שמתאים לזה.

צילי סלע:

אבל לא בגלל שזה במים זה יותר רגיש נכון?

דרור גוראל:

לא.

אלי ברכה:

אני רוצה לומר לכם זה בדיוק מכניס אם אתם רוצים לסבך את החיים אני אתן

לכם עוד מימד בשביל לסבך את החיים בעניין הזה. אנחנו בקשר הרי הרבה זמן עם

משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים שרוצים שטחי הצפה ואנחנו רוצים מילוי של

השטחים והכל ואני חייב לומר לכם פה ואנחנו מוקלטים אף אחד לא העלה ולא

חשב על מימד התשתיות. זה לא רק זה, זה קווי קולחין והשקיה זה יכול להיות קו

של הוט וקוט של קצ"א וכל מי ני קווים שנמצאים בשטחים שאולי חלקם ימולאו

וחלקם ישארו שטחי הצפה, עכשיו אם הם יהיו שטחי הצפה זה לא עושה טוב גם

שאנחנו אומרים שהקו יותר מתאים להצפה, ההצפה לא עושה טוב שהרכבת

ב.ש.ג עמוד 41 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

מסילת הרכבת וכל התשתית שלה יושבת וזה חלק מהבעיה שקיימת היום זה חלק

מהבעיה שקיימת היום יושבת בתוך ביצה בתוך ביצה, המהנדסים של הרכבת

אומרים שהרכבת עוברת מעל השדות של בית יהושע, יקום, וגעש הם מרגישים

רעידה יותר חזקה, זה מרעיד את זה. אותו דבר לגבי הקווים האלה. שאנחנו

מדברים עם משרד החקלאות ורט"ג איפה תהיה הצפה ואיפה לא צריך גם את

מימד הזה לקחת בחשבון יכול להיות שהם רוצים הצפה איפה שלא כדאי לתת

הצפה כי אם תהיה תקלה המשרד לאיכותה סביבה ממש לא מעניין אותו שרצינו

הצפה ורצינו טבע יפה שם הוא יגיד חברה יש ביוב זה אירוע פלילי, ביוב זורם זה

אירוע פלילי.

צילי סלע:

זה לא משנה כרגע אם זה בתוך ביצה או לא.

אלי ברכה:

בתוך הביצה זה פחות זה מאוד לא מעניין אותם הם אומרים תעצור את הביוב

קודם כל.

מירב קורן:

איפה הזרימה היתה זה מה שחשוב לי להבין.

דרור גוראל:

בין אותו קו שאנחנו מסדברים עליו עכשיו בין הסיבוב ישר צפונה ויש קו שהוביל

ליקום שהוא גם נמצא בתוך ביצה וגם כן במקרה איתרנו אותו שם, נסענו לשם

במקרה ופתאום הרחנו ריח.

מירב קורן:

רק שניה רק שאני ימצה את העניין הזה בתור איכות הסביבה, מה קורה עכשיו

לדבר הזה בשטח.

דרור גוראל:

עכשיו זה בסדר.

מירב קורן:

מה שנפלט החוצה מה קורה עם זה? מה מטפלים בזה או שזה לבד עובד.

דרור גוראל:

אין מה לטפל אנחנו אפילו לא יודע לאן המים זורמים זה הכל ביצה אחת גדולה

שם.

ב.ש.ג עמוד 42 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

אנדי וולף:

תגיד דרור שאלה הרכבת, הרעידות של הרכבת לא יכולות להזיק לקו הזה של

ביוב? למה אני ש ואל כי אולי כדאי להרחיק אותו לא רק להחליף אותו אלא גם

להרחיק אותו מהרכבת.

דרור גוראל:

לא אמור, לא אמור.

אלי ברכה:

לא זה לא ליד הרכבת, יש את השביל לאורך המסילה השביל ממזרח למסילה זה

נמצא ממזרח לשביל הזה.

מאיר דור:

מה שאלי אמר, שהרעידות.

אלי ברכה:

זה סיכום של הרכבת.

גילי בן יקר:

בין להזיז את הרכבת ובין להזיז את הביוב עדיף להזיז את הביוב. אפשר לחשוב על

זה.

אלי ברכה:

אפשר לחשוב על זה להגיע משפיים לתל יצחק לחצות את המסילה.

דרור גוראל:

בוא אני אגיד לך למצוא עכשיו תוואי בכל הכאוס של תשתיות שהולך פה לא פשוט.

לא פשוט.

גילי בן יקר:

אני יכול להגיד לך גילי הזזה של קו חשמל פעם היתה לא בעייתית היו מוצאים

תוואי מזיזים וגומרים את העניין , היום צריך לעשות תב"ע. צריך תב"ע.

אורלי עמיר:

למה זה צריך להיות עכשיו של המקטע הספציפי? למה זה צריך להיות עכשיו?

הילה טרייבר:

לא אורלי זה לא בעבודה דחופה, העניין הוא שהיה מקרה הצלחנו לפתור אותו ב –

120 דרור אומר זה לא יחזיק מעמדלעוד הרבה זמן זה תמיד יהיה בעייתי.

צילי סלע:

אני רוצה להבין משהו המים גורמים למשהו בצינור?

אולגה ששקיס:

הצינור הוא לא טוב.

צילי סלע:

אני מבינה שטיפולים יש שם בעיה לזהות, הדליפה יכולה להיות בכל מקום אחר.

ב.ש.ג עמוד 43 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

דרור גוראל:

אמרתי כמה דברים, אמרתי א' הצינור הזה באיכות לא טובה.

צילי סלע:

אבל זה נכון גם מקומות אחרים.

דרור גוראל:

נכון, נכון. בכל נדמה לי 11 קילומטר במועצה בכל המקומות יש בעיה. עכשיו בוא

נניח שיש בעיה אנחנו יודעים בדיוק איפה הפיצוץ באים מתקנים נגמר הסיפור. היו

אירועים כאלה בעבר וביצענו, אבל אני מדבר פה למה להחליף פה? כי פה הביוב

זורם לתוך הביצה לא מזהים אותו אפילו אם מזהים אי אפשר לתקן.

אורלי עמיר:

אני אעזור לך כמה היה עולה לנו אם הנזק הזה לא היה מזוהה כמו שצריך ואיכות

הסביבה אוכפים.

אלי ברכה:

זה אירוע פלילי.

אורלי עמיר:

בדיוק אבל מה זה אומר?

דרור גוראל:

כתב אישום.

הילה טרייבר:

בעיקרון זה כתב אישום ואתה צריך להסביר למה לא טיפלת וזה וזה וזה, זה כתב

אישום נגד הרשות, אבל זה לא עומד רק אחד מול השני.

אורלי עמיר:

אבל יש עניין אין קנסות.

הילה טרייבר:

יכול להיות אבל אני לא יודעת להגיד את הקנס אם זה 100 אלף, יכול להיות

שהקנס הוא 200 אלף עדיין זה לא יהיה 2 מיליון זה לא יהיה קנס של 2 מיליון. אז

הנקודה היא לאו דווקא קנסות, הנקודה שאנחנו יודעים שהצינורות באיכות לא

טובה, אנחנו כבר מאז שיש שינו את כללי הגבייה של הביוב בעצם מפרישים כל

שנה כסף לקרן שיקום, מטרת הכסף הוא שיקום תשתיות הביוב. דרור אומר

איכות הצינור לא טובה אנחנו רוצים לאט, לאט כנראה נצטרך להחליף את כל ה –

11 הוא אומר נתחיל בזה.

צילי סלע:

מה שאני רציתי לשאול זה אולי יותר נכון נגיד לקחת את המקטע הזה ובמקום

להחליף אותו לעשות לו איזה שהוא סוג של שינוי יותר גדול ואז שתהיה דליפה לא

תצטרכו ל... מהביצה הזאת.

ב.ש.ג עמוד 44 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

הילה טרייבר:

גילי אמר קודם הוא שאל למה לעשות באותו תוואי ודרור הסביר לו שא' מאוד

קשה למצוא תוואי אחר. יכול להיות שנשקול את זה ואז ניקח מתכנן אחר את

יודעת זה לא סתם בוא תזיז ככה.

צילי סלע:

מצד אחד ומצד שני יש כאן השקעה של 2 מיליון ₪ שהיא לא 100 אלף ₪ שאתה

אומר אוקיי אין לנו ברירה. אז אם כבר עושים משהו אז אולי להשקיע איזה שהיא

מחשבה קצת זה תכנון.

הילה טרייבר:

הוא אמר לך שהוא יעשה את זה. הוא אמר נשקול את זה גם.

מאיר דור:

צילי בחמש, שש שנים הקרובות נצטרך להחליף לפחות ,6 7 קילומטר של צינור זה

מה שצריך לעשות, אם זה יהיה בטווח א' או בטווח ב' זה בסדר אבל נצטרך לעשות

את זה לא יעזור לנו שום דבר.

אורלי עמיר:

אז זה בהחלט מחזק שצריך לעשות איזה שהוא תכנון כולל ואז להחליף.

שרון רומם:

מה החלופות. יש עולם מושלם שאתה עושה אותו מאיזה חומר יש חלופה בינונית 2

מיליון זה ....

דרור גוראל:

יש שתי אפשרויות, יש או צנרת ברזל או צנרת פוליאתילן הערכה שלי שוב אנחנו

ניתן את זה לבדיקה של מומחים, של יועצים אבל הערכה שלי שבתנאים האלה

כדאי לעשות את זה בפוליאתילן שהוא צינור קצת יותר יקר.

אלי ברכה:

תראו האדמה היא אדמה.

שרון רומם:

מה עושים ברעננה, מה עושים בהוד השרון.

אלי ברכה:

זה המומחים, אתה לא יודע להחליט על זה. תראו האדמה היא אדמת מזז אנחנו

לא מבקשים מכם פה להחליט איזה צינור וזה, וזה.

בן הטה:

קחי את המומחה תביאי את הדיון שהמומחה בדק את זה ואומר אני ממליץ השנה

הזאת בסך שנתי סך של ככה וככה, וככה. אנשים לא יודעים מה זה ...

הילה טרייבר:

אנחנו נמסור את זה לתכנון העניין הוא.

ב.ש.ג עמוד 45 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

בן הטה:

שתאשרי תכנון והתכנון יבוא להמלצה.

אלי ברכה:

אנחנו נאשר עכשיו הגשה של הקו הזה ובכלל מה שנדרש לצורך התכנון.

אולגה ששקיס:

אפשר לאשר ואנחנו נשתמש בקרן לתכנון אבל נביא תב"ר לפעם הבאה כבר.

הילה טרייבר:

את יודעת מה נאשר 100 אלף ₪ תכנון או פחות? נאשר תכנון אני יודעת מה עד 100

אלף ₪ לתכנון אני לא אבוא עוד פעם אם דרור יצא לתכנון.

אלי ברכה:

צילי את שאלת שאלה, ההבדלים בין הצנרת למשל בידע לא מבוסס על משהו

שאפשר להסתמך עליו האדמה היא אדמת מזז את יודעת מה ההשפעה של ההצפה

על זה את שמה צנרת מתכת הלחץ היא פחות גמישה, הלחצים של מזז הרי הוא

מתפתח הוא לוחץ והוא לוחץ קשה הוא מפרק בריכות שחייה אז הלחץ על צנרת

מתכת שמצופת בטון כנראה תפוצץ את הבטון ותרעיד את המערכת בפני סכנה.

הפרופיליתאן יש לו הרבה גמישות. סוג האדמה בהחלט משפיע על התשתית.

מאיר דור:

זה חלק מהתכנון.

שרון רומם:

חוץ מהמגופים יש סנסו נגיד שיודעים לזהות את הלחץ?

דרור גוראל:

לנו אין.

צילי סלע:

אבל אפשר כחלק מהתכנון לפחות באזורים שהם יותר לא יודעת קשים לזיהוי או

משהו כזה להוסיף חלק מהתכנון לעשות איזה משהו.

מאיר דור:

אפשר לתת הנחיה למהנדס.

דרור גוראל:

אנחנו נבדוק את זה.

בן הטה:

חבל על הכסף של הסנסורים, אם מחליפים עכשיו אחר כך לא צריך.

הילה טרייבר:

אפשר לאשר פה אחד ללכת להליך של תכנון שיעלה עד 100 אלף ₪. נפתחו תב"ר

של 230 אלף ₪. אלי צא שניה החוצה דרור יסביר יש לנו איזה בעיה בביוב בבית

יהושע שמתנקזת לבית שלי אלי ולכן, אנחנו זה לא מצחיק אנחנו נאשר את זה

ונשלח את זה למשרד הפנים לאישור מכיוון שנדרש דרור יכול לתת רקע יותר

ב.ש.ג עמוד 46 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

מקצועי בנושא הזה אבל נדרש לעשות תכנון של מערכת שבעצם תבדוק ותוודא

שלא כל חודשיים, שלושה הבית של אלי טובע בביוב. ניסינו, בגלל שזה הזעקה של

משהו שקשור לראש הרשות אנחנו נלך עם זה לאישור של משרד הפנים אבל אנחנו

רוצים אישור מליאה ולכן גם אלי יצא ודרור יסביר מה הבעיה.

דרור גוראל:

מה שקורה לא יודע במה להתחיל, שתכננו את הישובים או שבנו את הישובים

בחוף השרון אף אחד לא חשב פעם שתהיה מערכת ביוב ואז באנו לפני 20 שנה

והקמנו את מערכת הביוב. היו שטחים או בתים של תושבים שהיו נמוכים

מהכביש, ברגע שהם בתים נמוכים מהכביש אם יש סתימה בביוב, מה שקורה כל

הביוב זורם לתוך אותו בית שהוא נמוך, עכשיו יש מקומות לדוגמא בכפר נטר

שעשינו קו בנוסף לקו שהולך ברחוב הראשי, עשינו קו אחורי שאליו מתחברים כל

הבתים הנמוכים אין בעיה. יש מקומות נגיד בבצרה ובני ציון יש כמה בתים שהם

גם כן נמוכים חיבורתו אותם למשאבות, יש ברשפון משפחת לוי יש עוד מקומות

שעשינו משאבות מקומיות. בבית יהושע הבית, כל המגרש של הבית של אלי הוא

נמוך מהכביש במקום קצת פרובלמטי כל כמה חודשים יש שם סתימה כל המגרש

שלו מוצף.

צילי סלע:

היחידי אגב?

דרור גוראל:

יש עוד בית לידו אבל הבית לידו הוא הביוב שלו זורם כבר לכיוון קו ראשי במערב

כך שאין לנו כמעט בעיות.

הילה טרייבר:

איזה בית לידו מאיזה צד?

דרור גוראל:

צד צפון.

הילה טרייבר:

לכיוון כפר נטר?

דרור גוראל:

כן.

הילה טרייבר:

הוא כבר לא בית הוא הולך להיות אדמה חקלאית אז נשאר רק אצלו.

דרור גוראל:

בדקנו כל מיני פתרונות עשו שם אל חוזר, שזה לא פתרון מומלץ לביוב ובאמת זה

קרס, על הקו עשינו קלפה כזאת ברגע שיש זרימה הפוכה היא נסגרת אבל זה פתרון

שהוא לא מומלץ הוא לא טוב לביוב ואכן הוא קרס בפעם האחרונה. מה שאנחנו

ממליצים ובדקתי את זה גם עם יועץ על הקו שמחבר את הבית של אלי עם ה3קו

הראשי לשים שוחת ביוב עם 2 משאבות, זה משהו שקונים מוכן זה לא איזה סיפור

גדול, לחבר את זה לחשמל מהבית של אלי שזה יהיה על חשבונו, התחזוקה תהיה

ב.ש.ג עמוד 47 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

על ידי המועצה, זה יושב בדיוק על הגבול בין המגרש של אלי, יש שם מדרכה קטנה

כזאת.

מירב קורן:

למה החשמל על חשבונו?

דרור גוראל:

כי קודם כל מתחברים לבית שלו, לא לאיזה מערכת חשמל חיצונית.

מירב קורן:

מה מקובל פשוט אני שואלת.

דרור גוראל:

שטויות זה שטויות זה זניח ולכן לא כדאי להתעסק עם זה. בשביל להתעסק עם זה

צריך לעשות שלשונים וקו מיוחד ואישור מחברת חשמל וכל מיני סיפורים וככה יש

בין כה חשמל בחצר מתחבר בצורה מוסדרת. אנחנו רוצים לעשות את זה כמו

שצריך עם תכנון ואדריכל.

הילה טרייבר:

הצעת המחיר שלנו לתכנון היא 18,000 ₪. יש לנו רק את התכנון.

דרור גוראל:

סך הכל עבודה היא תעלה סדר גודל של 100,000 ₪.

אורלי עמיר:

זה מה שעושים בכל מקום שיש הצפה?

דרור גוראל:

בכל מקום שהבית והמגרש נמוכים. זה מה שעשינו.

מאיר דור:

ברשפון עשינו בבית של מפחת לוי 2 משאבות כאלה כבר לפני איזה 10 שנים.

דרור גוראל:

אבל גם במקור שעשינו את כל הקווים היו כמה בתים בבני ציון שחיברנו אותם

לשם עם משאבה כי לא היה פתרון הם היו בתים נמוכים.

אורלי עמיר:

וגם אז חיברתם אותם?

הילה טרייבר:

תראי אורלי זה לא חריג ממה שאנחנו עושים בפתרונות אחרים אבל מכיוון

שמדובר בראש המועצה, ומכיוון שמדובר בהשקעה של 100 אלף ₪ דבר אחרון

שמישהו צריך זה להסתבך בגלל הביוב של עצמו, אז אנחנו נעביר את זה, שאפילו

לא של עצמו.

צילי סלע:

כדי שזה יהיה ברור אני, אני מבינה שזה אותו פתרון שהיה בישובים אחרים עם

ב.ש.ג עמוד 48 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

אנשים שהם לא ראש מועצה וזה בעצם הפתרון.

שרון רומם:

יש עוד מקומות במועצה שזה יכול לקרות עוד חודשיים?

דרור גוראל:

קודם כל אני לא מכיר עוד מקומות שיש לנו בעיה כזאת, לא נתקלנו בבעיה כזאת

בעשרים שנה אחרונות.

מאיר דור:

זה יכול לקרות גם בארסוף. יש מקומות נמוכים.

הילה טרייבר:

שיהיה נתכנן את זה אחרת. בוא נעשה הצבעה על הנושא הזה, אני כבר אומרת

אנחנו נכתוב את הפרוטוקול נשלח למשרד הפנים נקבל אישור ורק אז נתחיל את

העבודה. מישהו מתנגד? לא. אלי יכנס ואולגה תעשה תב"רים קצרים כדי לא לבזבז

את זמנה ואז היא תלך ואז עומר כי הוא כבר כאן ואז נשחרר אתכם לא נחכה יותר

מידי. גילי אנשים באו במיוחד.

אולגה ששקיס:

תב"רים זה עוד יותר קצר, יש לנו בעצם 2 תב"רים ששניהם ממקורות חיצוניים

אחד זה תב"ר לתכנון דרך שירות מזרחית ממשרד התחבורה, כאשר משרד

התחבורה משתתף ב – 70 אחוז ואנחנו 30 אחוז.

גילי בן יקר:

מה זה דרך שירות מזרחית?

מאיר דור:

מה שהיה פעם שהיינו מגיעים לצומת של הרפת והיינו יורדים למטה כל הגוש

המזרחי שהיה מגיע למנהרה של שפיים אנחנו רוצים להסדיר את הדרך הזאת.

בעבר שהיו מגיעים לבני ציון בצרה וחרוצים למועצה לא היו יוצאים דרך המנהרה

של געש שפיים, היו מגיעים לצומת של הרפת ומשם היו יורדים ישר למנהרה של

שפיים עכשיו אנחנו רוצים להחזיר את הדרך חזרה, זה יחסוך את כל הפקקים

בבוקר, המנהרה של געש שכולם צועקים גוולד, ולתושבים בני ציון בצרה וזה, זה

יעזור.

אולגה ששקיס:

התב"ר השני זה אנחנו מעדכנים את השתתפות משרד החינוך בתוספת כיתות

בבית ספר מקיף זה הרשאה של משרד החינוך.

הילה טרייבר:

אנחנו שמנו 4,700,000 מתקציב המועצה, משרד החינוך נתן לנו הרשאה ל –

6,720,000 , האומדן שלנו פחות או יותר זה סדר הגודל אם יהיה יותר זול נחזיר

חזרה. בסדר אפשר לאשר את התב"רים?

שרון רומם:

כמה משרד החינוך מביא?

ב.ש.ג עמוד 49 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

הילה טרייבר:

6.720.000 מיליון. זה 12 כיתות הם נותנים לפי מטרז' 1146 כפול 4,500 ₪ למ"ר זה

התעריף שלהם בפועל זה הרבה יותר ואז זה עולה.

אורלי עמיר:

כל כיתה מיליון ₪?

הילה טרייבר:

לא, זה 12 כיתות, זה מדרגות, זה ממ"דים זה בניה, זה לגובה. אורלי 2 גני ילדים

בבצרה עלו לנו 5 מיליון ₪. אנחנו עשינו, בבית ספר חובב, בית ספר חובב 4 כיתות 6

מיליון, בית ספר חובב, אז זה הפרויקטים הזה. אולגה תודה ביי. אנחנו עושים

מכרזים מזעזע באמת. טוב קצר כדי שעומר שחיכה פה בסבלנות 3 שעות לא יצטרך

לעשות עוד פעם את השאר אנחנו נדחה למליאה הבאה שדרך אגב לשמחתכם תהיה

רק בפברואר הפסקנו להזמין אתכם כל שבוע.

עומר סובול:

אני מזכיר שאני פה חצי שנה אז שהתבקשתי לציין הישגים ל – 18 אז זה הכל 18

ואני פה חצי שנה, מדובר על העלאת רמת הכוננות, המוכנות של החירום של

המועצה, הקמת מרכז ההפעלה והשמשתו וכבר עובדים איתו ומתורגלים שם כלל

המועצה, ובהקשר זה הוכשרו מנהלי האגפים. הטמעת הפח הכתום והעלאת

עבודות למחזור, צמצום מספר תלונות המגיעות על כלבים משוטטים, הגדרת

תכניות החינוך וקיימות, נוספו 3 תכניות, שחייה בקול קורא, יוזמות קהילתיות

במועצה, יש 5 יוזמות מתוכן יבחרו רק ,2 אגב הוועדה בתחילת חודש הבא ואז

יהיה אפשר לפרסם.

מירב קורן:

סליחה שאני מקשה, צמצום מספר תלונות זה טוב או רע?

עומר סובול:

זה טוב מאוד.

הילה טרייבר:

זה בעקבות אכיפה מוגברת זה לא צמצום כי לא פונים, אנשים פונים יש לי דרך

אגב, יש לי על זה דילמה כל הזמן, אני אגיד רגע משהו, אני אגיד משהו על הדבר

הזה יש לי כל הזמן שיחה מול הפיקוח ושירות ומידע, ההערה שלי לשירות ומידע

זה הגדלת פניה של התושבים ולהם אני אומרת לצמצם את הפניות, הם כל הזמן

אומרים לי את נותנת לה יעד כזה אז היא מוציאה שיודיעו לי, אמרתי לה נכון היא

צריכה שאנשים יפנו אליה אתם צריכים שלא יהיו תלונות כאלה, זה לא כי לא

פונים למוקד אלא כי אין כלבים משוטטים.

עומר סובול:

יש אבל זה ירד בכמויות.

הילה טרייבר:

זה לא שאין כלבים משוטטים זה המטרה שלא יהיו כלבים משוטטים, האכיפה

מוגברת היום יש.

ב.ש.ג עמוד 50 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

מירב קורן:

אני לא סתם מקשה כי יש פה איזה, יש פה איזה משהו שאם מגדירים אותו כיעד

הוא יוצר איזה שהיא בעיה של הדחקת הבעיה ויש בעיה.

הילה טרייבר:

יש יעדים שונים, יש יעד למחלקת שירות ומידע שאומרת הגדלת הפניות למחלקה

בכל התחומים ויש יעד לפיקוח שהיעד שלו שגם לא יהיה פסולת אבל לא בגלל

שאין תלונות.

אלי ברכה:

מירב אחד הדברים שכן מתרחשים זה שאנחנו מודדים ואת יודעת שמגיעים להגיע

להילה, להגיע אליי ולהגיע לעומר, זאת אומרת שאם נניח לצורך הדוגמא עומר

מנהל מחלקה שכל מי שמתקשר אליו הוא באמת צועק עליו והאיש יותר לא ניגש

אליו בסוף מגיעים אלינו. הרעיון לאפשר לתת לתושב תחושה שהוא יכול להגיע

מעבר לכולם.

הילה טרייבר:

אני אחדד את זה, זה לא צמצום מספר התלונות, זה צמצום מספר הכלבים

המשוטטים.

מירב קורן:

מה שאני יודעת לא מרפים ממני על העניין הזה, לא מרפים.

עומר סובול:

זה נמצא נקודתית במקום מסוים.

שרון רומם:

מה לגבי שטחים פתוחים שועלים ותנים עם כלבת זה השאלה?

הילה טרייבר:

זה לא קשור לזה, הפיקוח הוא על כלב משוטט הוא מכוח חוק על שוטטות של

כלבים הוא לא על זה, הוטרינרית מתעסקת בתנים וגם שם היא מאוד מוגבלת

בחוק מה היא יכולה לעשות אבל זה בכלל לא אותו חוק.

גילי בן יקר:

ברשפון התלונות על תנים עולים על התלונות על כלבים משוטטים.

הילה טרייבר:

נכון אבל החוק של הפיקוח לא מאפשר לכידת תנים, ובתנים יש אפשרות להזמין

אישור הריגה מרט"ג, שעולה 500 ₪ לתן שגם את זה אנחנו מוכנים לעשות עם

הישוב לטפל בזה, אבל גם לא כל כך פשוט להוציא היתרי הריגה, זה הטיפול בתנים

ופיתיונות אין לכידת תנים, אין דבר כזה.

אלי ברכה:

אגב המערכת של הכלבים, של לכידת כלבים בנויה כך שיש להם נניח משעה עשר

בלילה הם יכולים לשחרר כלבים אף אחד לא ילכוד, עד 6 בבוקר.

ב.ש.ג עמוד 51 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

גילי בן יקר:

זה הוצאה מוכרת?

אלי ברכה:

שישי שבת הכלבים מסתובבים חופשי כי אין אכיפה.

מירב קורן:

עומר אני חושבת שאתה עושה עבודה מדהימה, אני אוהבת להקשות אני חייבת

להבין מה המדדים הטמעת הפח הכתום והעלאת המודעות, איך אתה מודד?

עומר סובול:

קודם כל רק ב – 18 נכנס הפח הכתום.

מירב קורן:

בסדר אבל איך מגדירים יעדים.

עומר סובול:

אנחנו מקבלים את הדגימות מתהליך תמים אנחנו רואים כל חודש איזה מתמודד

לעומת החודש שקדם לו, אם הצלחנו.

מירב קורן:

מבחינת נפח?

עומר סובול:

לא רק נפח גם איכות הפסולת, אני יראה לך את זה, אפרופו בועדה שלך אני עושה

שם.

הילה טרייבר:

וגם עובדתית היתה בקשה לתוספת של פחים כי הם היו מפוצצים וגם הגדלנו את

תדירות הפינוי וגם הוספנו פחים זה אומר שאנשים יחסית כמובן תמיד יש עוד

עבודה אבל יחסית הטמיעו את זה.

עומר סובול:

ועדיין אנחנו רואים את זה עוד כפוטנציאל במרץ ברשפון או בשפיים אנחנו הולכים

לעשות איזה שהוא פיילוט לעידוד המחזור ואם הוא יצליח זה יהיה ביתר הישובים

בהקשר של הפח הכתום.

מירב קורן:

ולמעלה העלאת רמת הכוננות.

הילה טרייבר:

זה מה שאמרתי לכם של התרגיל חירום שהיה במועצה שקיבלנו ציון גבוה,

שהמכלולים מוכנים כל נושא החירום במועצה מקבל התייחסות.

אלי ברכה:

אגב לאביב רז שהתלונן נקודתית שחר מצא לו את הפתרון יחד איתו מצא לו את

הפתרון הוא לוקח את הנשק ולא יודע מה אבל מצא לו פתרון, בלי שהמועצה

תחזיק נשקים וכל מיני כאלה.

ב.ש.ג עמוד 52 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

עומר סובול:

אוקיי נוספה קבוצת פעילי צבע מזור כפר נטר בית יהושע מתמקדת בנושא

המחזור, מלווים את הפרלמנט הירוק, יש לנו סך הכל 7 קבוצות פעילים במגוון

נושאים. פרויקט ישראל נגלית לעין אולי נרחיב בנושא הזה ולא עכשיו אבל פרויקט

נהדר יש 23 אלבומים ניתן לראות אותם ולהתבונן בדבר הזה. סיבון טבעת

הטיילות על גבי שבילי החקלאות במועצה, חיבור בין שביל הפולג לשביל השדות,

גם זה היה ב – .18 שמסתכלים על אתגרים שככה ניתוח של 18 ואיך זה משפיע על

ת"ע 19 אז מאז שככה נכנסתי הצגתי את זה לאלי ולהילה עשיתי ניתוח של תמונת

מצב מזכיר שהתפעול המוניציפאלי זה משהו חדש ובהתהוות ואז עושים איזה

שהוא ניתוח ... פשוט לכל מה שקשור לחזקות, חולשות והזדמנויות וזה מה שפחות

או יותר מצאתי וזה ההיילייטים כמובן אז העדר סנכרון בין המחלקות שעסקו

בתחום המוניציפאלי עד עכשיו עמדו כל אחת בערוץ ישיר, היחס הוא בעמדות

מטרה, בשיתוף פעולה ואני עוסק בזה לא מעט בעת הזאת, פער בשדרות ניהול

והתנהלות והגדרות לבעלי תפקיד במחלקות שעוסקות בתחום. מטבע הדברים יש

מנהלי כוח אדם גם לאור המעבר לאגף ושינויים כאלה ואחרות, פרישות טבעיות

ועזיבות של בעלי תפקיד, מוכנות גופי המועצה לחירום בדגש מרכזי קליטה , מרכזי

קליטה הכוונה זה שפיים.

מירב קורן:

זה אתגר גדול מאוד.

עומר סובול:

מאוד גדול, כי בשעת חירום בית הספר אמור להיות מרכז קליטה לשעת חירום

אחרי שהוא מתפנה כמובן. הישובים כל סוגי התצ"חים. פרי תשתית וסלילת

עבודה לעובדים והעדר מדיניות.

הילה טרייבר:

פרי תשתית וסלילת עבודה לעובדים זה שאין לנו חדרים במועצה זה אפרופו הבינוי

שאנחנו מדברים עלי וכבר מלא שנים.

עומר סובול:

והעדר מדיניות אפרופו גם כן מה שאני שומע מהשטח זה בצדק וגם ה... של העדר

מדיניות פסולת ברורה, מה מותר, אסור, אי הבהירות היא גם אצל התושבים וגם

אצל הפקחים בהקשר הזה אנחנו עושים הסדרה שנסיים את זה ונאשר את זה גם

נציג את זה ונפרסם את זה לתושבים. ברגע שאנחנו באים ל – 19 אז כמובן זה חזון

המועצה ש... לקחתי רק את ההדגשה הירוקה, אתם רואים את זה כאן, ואנחנו

עוסקים, אני אמרתי שאנחנו בתהליך ההקמה של האגף ולכן אני עוסק עדיין

בייעוד של האגף אנחנו נכין סדנא עם האנשים שלי, סדנא אסטרטגית שתבנה את

היעוד והחזון של האגף הזה, אבל בגדול אם אני מסתכל ומתמצת את המטרה של

הדבר הזה שמירה ושיפור על איכות החיים של תושבי המועצה פה. המטרות

העיקריות ל – 19 זה סיום ההקמה והמיסוד של אגף תפעול, קביעת החזון וייעוד,

מיצוב מבנה ארגוני מעודכן, ותואם את הצרכים, הטבעת שגרות ונהלים, שיפור

השירות לתושב, ייעול מנגנון הטיפול בפניות,א נחנו עוסקים בזה ממש בימים אלה,

בליווי של ייעוץ ארגוני של המועצה, ממש לוקחים תהליך, תהליך ומפרקים אותו

לגורמים, מאתרים את החסמים הקיימים, את הבעיות הקיימות, מזה יוצאים גם

כן לדיוק של הגדרות התפקיד של בעלי התפקיד באגף. תהליך סיזיפי ארוך אבל אני

מתעקש עליו כדי שהוא יעשה לנו סדר. מיסוד פורום אגף תפעול מול ועדים

ב.ש.ג עמוד 53 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

ומזכירויות, שירות בבית הלקוח מעבר לפגישות עבודה שנעשות שוטפות עם היו"ר

והמזכירים באופן שוטף כוונתי אחת לחודש להגיע עם כל האגף, מנהלי המחלקות

יחד ליישוב להציג תמונת מצב ליישוב, אחת לרבעון סליחה, להגיע אחת לרבעון

ליישוב להציג תמונת מצב איך הישוב מתנהל, אפרופו כלבים משוטטים, בעיות של

פינוי פסולת וגזם ולדון על נושאים שוטפים כדי שבאמת היחסי גומלין בין

המחלקות אגף לבין הישובים תהיה בצורה טובה ומדויקת יותר. בתחום השפ"ע

והפיקוח כמו שאמרתי הפרסום של מדיניות הפסולת מעלה לפסולת אלקטרונית

אנחנו ניכנס השנה יש חוק חדש אנחנו לקראת התקשרות עם אחד משני תאגידים

יחידים שיש במדינה בהקשר הזה, תאגיד מים מי שמכיר, ו... ואנחנו נכניס גם את

זה לישובים,

צילי סלע:

איך אתם מתכננים לעשות את זה?

עומר סובול:

כנראה שבכל ישוב תהיה איזה שהיא נקודה, אנחנו עכשיו דנים בידוק על שתי

ההצעות, 2 התאגידים ונקבל החלטה, מלווים אותנו פה היחידה הסביבתית

ומקבלים ייעוץ מקצועי בהקשר הזה, זה פחות אין פה הרבה רווחים על תאגיד

תמיר אנחנו מקבלים החזרים ככל שאנחנו נמחזר יותר וזה הרצון שלנו לערוך את

המוטמעות אבל עדיין זה איכות הסביבה זה המקום הזה. איחוד תחום השפ"ע

והפיקוח, עד היום מי שיודע או לא יודע המחלקות, רישוי עסקים והתברואה של

שלמה היא גם היתה אחראית על הפיקוח, על פיקוח של הפקחים הסביבתיים מה

שנקרא, אני החלטתי לפצל את זה ולאחד את תחום השפ"ע כלומר מי שיתעסק עם

כל הפינוי פסולת, ותיעול וכל הדברים האלה הוא גם יהיה זה שיפקח על הפקחים,

כי זה אותו עולם תוכן וזה משלים אחד את השני ובזה עוסקים כרגע, זה גם נקלוט

עוד פקחים חדשים, עזבנו ישוב ואנחנו צפויים לקלוט פקחים חדשים באגף.

הטמעת כניסת הפעלה של אכיפה ופיקוח לצורך ייעול וניצול המשאבים, אם זה

חלוקת גזרות שונה ולעשות את הפקח שהוא רב תכליתי ככזה שהוא מגיע לשטח

הוא גם מהווה כתובת לתושבים מצד אחד ומצד שני הוא גם העיניים שלנו על מה

שקורה בשטח ויכול לתת איזון חוזר אם הוא מגיע ליישוב כלשהו לעדכן את

אחראי השפ"ע מנהל המחלקה האם התיעוד שהוא היה באותו יום והוא יודע

שהוא נמצא היה בסדר או שיש פה תקלות או בעיות שצריך לטפל בהם, אז זה לשני

הכיוונים.

שרון רומם:

לגבי הפסולת הקטע החקלאי.

עומר סובול:

פסולת חקלאית אנחנו לא אוספים פסולת חקלאית זה באחריות החקלאי.

הילה טרייבר:

אנחנו בלי קשר לזה מנסים לעשות דרך הועדה החקלאית בעצם עשינו בדיקה איך

לפנות פסולת חקלאית יש לנו תאגיד אמניר נגיד הציע לנו התקשרות על פינוי פעם

בשנה פינוי של הניילונים האלה שאין להם מה לעשות איתם, זאת אומרת עשינו

בדיקות של מה אפשר לעשות דרך פינוי פסולת חקלאית, נציג את זה לועדה

החקלאית ואז נקבל בהתאם לזה החלטות.

שרון רומם:

ב.ש.ג עמוד 54 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

יש חברה מסוימת שמתעסקת בזה לא היה להם עם מי לעבוד.

הילה טרייבר:

אנחנו עבדנו גם מול כפר נטר היה נחשון ורם גולמניק מזה הם עשו סיבוב עם

אורלי הדס שהתעסקה בזה ואת המסקנות יביאו לועדה החקלאית.

עומר סובול:

בתחום הביטחון אז אנחנו ניתן לעשות מהשנה מיתוריה למעשה הקמת צוותי צח"י

רק היום ישבתי עם שני היועצים חיצוניים שלנו בהקשר הזה,, נבנה את צוותי

הצ"חי בכלל הישובים לא יקרה במהלך שנה אחת כי זה הליך רב שנתי, אבל כמות

מסוימת של ישובים שמקבל החלטה יעברו תהליך.

מירב קורן:

אתה מדבר רק על נוהל חירום לא על שוטף.

הילה טרייבר:

צח"י זה בחירום.

עומר סובול:

כן.

מירב קורן:

אני לא מבינה אז אני שואלת זה ביטחון שוטף או ביטחון חירום.

הילה טרייבר:

הוא מדבר על ביטחון חירום.

עומר סובול:

הסעיף הזה ספציפית זה ביטחון חירום, זה חירום בלבד, אז אנחנו נתמקד במספר

ישובים זה לא יהיה כלל הישובים זה יהיה מספר ישובים, אם צריך גם נציג את

הרעיון ותפיסת הפעלה של צח"י ולמה זה, אגב זה על פי התקציב אבל זה מה

שמאפשר מספר ישובים. הרעיון הוא שאם אנחנו מחלקים את המועצה לאשכולות,

אשכול צפוני של כפר נטר, בית יהושע, תל יצחק, אשכול של חובב, ואשכול פה של

הקיבוצים ורשפון אז זה 3 אשכולות פחות או יותר שבכל אשכול יהיו לפחות 2

ישובים לפחות שנעסוק בהם ונקים את צוותי הצח"י ונמצב אותם, וגם יוכלו

להוות עוגן לישובים אחרים בזה עד שנגמור את כל התהליך.

שרון רומם:

למרות ההחלטה העקרונית לעבוד בישובים ולא?

עומר סובול:

כן, זה לא סותר את ההחלטה אני אסביר גם למה, כל ישוב בפני עצמו יהיה סטנד

דלון בהיבט של צח"י מבוסס, הכשרה של אנשים, תהליך של, נציג את זה בכל ישוב

בנפרד, כל התהליך לכל ישוב יערך בצורה נקודתית ונביא אותו לנקודת הקצה

בסוף שהוא ערוך וכשיר הן מבחינת כוח אדם, והן מבחינת ציוד.

מירב קורן:

זה אכן לא סותר רק הדבר הכי חשוב בעיני זה הגדרות ברורות.

ב.ש.ג עמוד 55 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

עומר סובול:

היום ישבתי על זה, ממש עם אנשים יש תפיסת הפעלה מאוד ברורה שאנחנו נגיע

לישוב אנחנו נסביר מא' עד ת' מה זה אומר צח"י, מה היא תפיסת הפעלתה, מה הן

ההגדרות, מה נדרש בדיוק ונעשה עבודה יסודית עם כל ישוב וישוב כולל הכשרת

האנשים, כולל 4 מפגשים.

הילה טרייבר:

מירב אנחנו משקיעים בזה לא מעט כסף, אתם ראיתם את זה בתקציב יש סעיף

מיוחד לנושא של כל תפיסת החירום מעבר למקלטים והג"א וזה אנחנו משקיעים

כמעט 200 אלף ₪ בשנה, כדי לדאוג שהצוותי צח"י, שצוותי המועצה שכולם יהיו

מיושרים לחירום, זה את יודעת זה בראש מעינינו בנושא הזה, אנחנו לא לוקחים

סיכונים והם יושבים יחד עם הגדרות, עם עומר, עם שחר כולם בעניין.

מירב קורן:

חלק משמעותי במערך הזה למיטב זכרוני עם השיחה איתך רשום שהם מתנדבים?

הילה טרייבר:

בצח"י כן.

עומר סובול:

בצח"י זה רק מתנדבים על בסיס הישוב, שאנחנו מזכירים שהתפיסה אומרת

שהועד המקומי, יו"ר הועד והועד עצמו הוא יו"ר הצח"י והועד הזה ממשיך לתפקד

זה תפיסת ההפעלה, זה הבסיס, ועליו נתפסים עוד כל מיני רופא, אחות וכאלה שיש

בישוב, ומתנדבים. נעסוק כפי שאמרנו במרכזי קליטה ונעשה סקר במקלטים

במהלך השנה ובעקבות אותו סקר נוכל לראות איך אנחנו מקדמים את המקלטים

ברחבי המועצה. קיימות באיכות סביבה זה יסוד הועדה לאיכות הסביבה זה יו"ר

פה, ה... היחידה הסביבתית ברט"ג, שיפור המענה אנחנו בוחנים כרגע תהליך מול

רט"ג לשפר את המענה מול רצועת החוף שהיא לא בשטח רצועת החוף המוכרז,

שטח לא מוכרז הוא נקודה בעייתית, רט"ג שאמורים לבצע שם פעילות לא מבצעים

כנראה ואנחנו בשיתוף פעולה ...

שרון רומם:

זה צוקי ים, המיצוב של המצוק.

עומר סובול:

על אחריות הנקיון זה לא קשור זה רט"ג אבל אנחנו.

הילה טרייבר:

ייצוב המצוק זה אצל ירדן זה לא אצל עומר. זה תב"ע.

אלי ברכה:

זה תב"ע עם בעיות מכאן ועד להודעה חדשה, לא מטופלת.

עומר סובול:

ברישוי עסקים אנחנו אתם יודעים או לא יודעים יש רפורמה חדשה ברישוי עסקים

אז אנחנו נעסוק בזה, נקלוט מנהל חדש שלמה כמו שנאמר פה פורש, נקלוט מנהל

רישוי עסקים חדש זה בפני עצמו אתגר ונטמיע את הרפורמה לרבות הנגשת המידע

ב.ש.ג עמוד 56 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

וכדומה ועדכון נהלים בהיבט של חוף הים אנחנו בתהליך של סיום הקמת סוכה

חדשה, סוכת מציל חדשה, וניערך לפתיחת עונת הרחצה. במחלקת תחבורה צפויה

להיכלל במהלך השנה הזאת גם כן באגף הזה, גם זה אתגר בפני עצמו.

צילי סלע:

שאלה קטנה רגע משהו שאלי זרק ניתן להבין אם יש לזה קשר, אתה אמרת קודם

על השטחים שרוצים להציף ורוצים למלא ולא א' איפה זה חונה מבחינת מחלקות

וב' אם יש איזה משהו לדיון פה, אני שואלת פשוט זרקת משהו שאני לא מספיק

מכירה אז אני מעניין אותי.

אלי ברכה:

בית יהושע היה הנפגע הגדול יותר.

צילי סלע:

אין לי מושג אתה פשוט אמרת משהו אני שואלת קודם כל אם זה חונה פה?

שרון רומם:

אם זה פולג עולה אז אמרו להתחיל את המעגן של הפולג ... יהיו מוצפים.

אלי ברכה:

יש געש יש יקום. מה שקורה יש מעבר כל הזמן לפי מזג האוויר, לפי כמות הגשמים

בין החקלאים לבין הטבע, החקלאים רוצים לעבד את כל האדמות והרט"ג רוצים

את כל האדמות מרביתם מוצפות החולה כל מיני דברים לגידול בעלי חיים.

מירב קורן:

זה לא הכל.

אלי ברכה:

תשמעי בתל יצחק ובבית יהושע גם יקום אפילו זה מאוד משמעותי זה נתח שהוא

דינאמי.

הילה טרייבר:

בית יהושע זה כמעט הכל.

צילי סלע:

המה השלוליות הגדולות האלה זה שטח באודים לא?

אלי טרייבר:

דווקא אודים הכי פחות. זה המרחק של הגן פולג. מנסים לעשות הסדרה של מה

יהיה מוצף לתת גבולות לדברים האלה, כמה יהיה מוצף להשאיר לרט"ג את

האדמה לפי כאילו מעובדת בטבע וכמה יהיה ממולא על ידי מילוי קרקע כדי

שהחקלאים יוכלו לגדל ושהם לא יהיו ברולטה כל הזמן, כי הם משקיעים עבודה

בלהכין את הקרקע, בלשתול, ובסוף יש הצפה וגומרת להם את האדמה.

מירב קורן:

יש תקדימים בעמק החולה, זה כדאי ללמוד על זה. ההצפות הם ... צריך לחשוב

ב.ש.ג עמוד 57 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

איך לעבוד ביחד עם זה.

אלי ברכה:

לא ההצפות זה גשם לא בהכרח הגשם שיורד בפולג, הגשם באזור הפולג זה רעננה

שנבנית,נ גר עילי, וזה תל מונד, וזה נתניה כל זה מתנקז למרחב הזה האדמה

שוקעת כי היא מזז והיא אורגנית והיא הולכת ושוקעת והשטחים הולכים.

החקלאים לא מוכנים לקבל את זה, צריך בתקושרת בין רט"ג, משרד החקלאות,

רשות הניקוז, והמועצה, והחקלאים אנחנו מנסים לייצר תכנית שבין היתר פתיחת

השער הרומי.

צילי סלע:

השאלה אם זה יבוא לפה לדיון איפה זה, קודם כל זה חונה אצל עומר?

אלי ברכה:

עומר הוא בשלב הביצוע הוא לא בשלב המדיניות, אין פה מה לעשות כרגע בשלב

הביצוע.

הילה טרייבר:

צילי זה הרי בסוף דיון, יש משרד החקלאות ורט"ג יושבים עם אגודה, אגודה

וקודם צריך לשמוע מה עמדת האגודות, חלק בעד התכנית, חלק לא, זה לא כל כך

קשור, אנחנו לא מחליטים פה כלום כי גם תחליטי שאת בעד ואגודת בית יהושע

לא תגיב, תגיד לא.

צילי סלע:

אין בעיה, אז זאת השאלה זה חונה פה לא חונה פה.

אלי ברכה:

שנדע מה ההסכמות אנחנו נביא את זה שתדעו גם כן על מה מדובר, תשאלו שאלות

וזה.

צילי סלע:

אין לנו פה מקום להביע דעה.

הילה טרייבר:

את יכולה להביע דעה אבל את לא יכולה להגיד לתל יצחק ללכת על התכנית הזאת

זה לא שלך.

אלי ברכה:

צריך לשכנע את תל יצחק לוותר על אדמות בשביל שישארו לטובת הטבע, מצד שני

תל יצחק תבוא ותגיד אני רוצה שימלאו לי כדי שבאדמות האחרות אני יוכל לעבד

ואז יבוא מינהל מקרקעי ישראל ויגיד אתה לא מעבד את האדמות אני לוקח לך

אותם, אתה תגיד אני השארתי את זה לרט"ג יגיד לך תודה רבה שהשארת לרט"ג

זה חלק מהבעיה הכללית, זה הכל נמצא בדיונים, המימד הנוסף שהזכרתי קודם

זה הצנרת וכל התשתיות שנמצאות ... איך הם מתייחסות לדבר הזה. יגיע אליכם

להתבוננות, לרעיונות אם צריך משהו לאשר יגיע.

עומר סובול:

טוב התבקשתי פה לפרק איזה דוגמא ליעד מסוים אז בחרתי את היעד של חיזוק

ב.ש.ג עמוד 58 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

הקשר בין אגף לישובים וייעול המענה. יש פה 3 מוקדים הכשרת כוח אדם מבחינת

שיפור תהליכי העבודה וליקוט צוותי הלקוח, מול כל מוקד המדד הוא שכלל

העובדים לצורך העניין וההכשרה יקלטו מקצועית ויעברו סדנת שירות. מבחינת

תהליכי עבודה, עמידה בייעדי הזמן בטיפול בפניות, ליקוט צוותי לקוח כמו

שאמרתי אחת לרבעון פגישה בכל ישוב, סך הכל הדרישות והשגת המטרות זה

אישור של המבנה הארגוני, גיוס בעלי תפקיד תואם את השינוי וקידום מערכת ה...

שתומכת בכל הסיפור הזה. זה התקציב של 19 פחות הוא מתכתב כמעט זהה,

התקציב הוא כמעט זהה ל – 18 ואם יש חריגה אז עד שאני אגיע למשרד תורידי

את זה.

הילה טרייבר:

בגדול אין כמעט שינוי בהוצאות, יש שינוי במבנה הארגוני ומשחק בין התפקידים

שיש לו קצת משמעויות זניחות בכסף כי אין הבדל אם אתה יכול להיות מנהל

מחלקה ופקח אתה מרוויח פחות או יותר אותו דבר כבר למדנו את זה, אז יש קצת

שינוי של המבנה הארגוני שאותו אני אביא לכם לדיון במליאה הבאה אבל בגדול

אין כמעט שינויים.

מירב קורן:

פה כמובן שונה מהתקציב כי שם זה סעיפים נפרדים, איך אני יודעת מה זה קיימות

פה?

הילה טרייבר:

כתוב תכניות אב איכות סביבה, אותו סכום זה כאילו תכנית אב איכות סביבה זה

340,000 ₪, את יודעת.

מירב קורן:

מה זה אחזקה?

הילה טרייבר:

אחזקה זה אחזקת כבישים, אחזקת קווי ביוב.

עומר סובול:

גם המועצה, אולמות גם זה.

מירב קורן:

זה לא גורר משכורות?

הילה טרייבר:

לא, לא.

אורלי עמיר:

מה זה וטרינריה?

הילה טרייבר:

וטרינריה זה לכידת כלבים, שזה חיסונים, אתה משלם ללוכד, יש לנו תשלום

ללוכד לספק חיצוני. זה ספק חיצוני. אין פה הכנסות אני אומרת לך כמה ההוצאות

אני לא כתבתי כמה אני מכניסה.

ב.ש.ג עמוד 59 מתוך 61

חוף השרון מליאה מס' ישיבה 4 13.1.2019

בן הטה:

לא הבנתי למה לא שואלים על הכי יקר כי אני מסתכל לשם פתאום אני רואה,

אתם לא רואים את זה זה לא מופיע.

הילה טרייבר:

ה – 10 מיליון זה 9,600 שאמרנו שזה מכרז הפינוי ועוד קצת תאגיד תמיר שזה

פינוי של פחים כתומים מתוך ,10,200 9,600 זה פינוי אשפה, הבסיסית ואחרי זה

זה עוד קצת טיאוט וקצת פחים כתומים וכל מיני כאלה, זה משחק קטן, הכסף

הגדול זה פינוי אשפה.

מירב קורן:

מה זה ביטחון?

הילה טרייבר:

ביטחון זה תקציב הג"א, תקציב חירום, תקציב מתמידים כל מה שקשור. דרך אגב

בגדול זה הסכומים, בגדול זה הסכומים שהופיעו לכם בתקציב אין פה חריגה ממה

שהצגנו אז, כן חשוב לי להציג את המבנה הארגוני כי דווקא אצל עומר בגלל שהוא

בונה בעצם מחלקה מחדש, אגף מחדש אז יש לזה משמעויות במיעוט של העובדים.

מירב קורן:

אני חושבת שהמועצה עושה עבודה מדהימה בשנים האחרונות היא לא באה לידי

ביטוי מספיק במה קורה לתושב דיברנו על זה בהקשר של תקשורת.

הילה טרייבר:

את רואה שירות ומידע זה אני חוסכת ממך את ההרצאה הזאת היום אני אתן לך

אותה בשבוע הבא, לא בשבוע הבא במליאה הבאה. עומר סיימת?

עומר סובול:

להיפך אני לא רואה את זה עכשיו.

מירב קורן:

זה לא מספיק לעשות חשוב להראות שעושים.

הילה טרייבר:

מירב יש לנו דיון על השירות ומידע ודין וחשבון לשנת 2018 אנחנו נעשה את זה

במליאה הבאה כי יש גבול כמה אפשר לשבת, ועוד נושא למליאה הבאה זה מינוי

מנהלת ארנונה, אני היום מנהלת הארנונה, 7 שנים מנהלת ארנונה, לא כל כך הגיוני

גזברית צריכה להיות מנהלת ארנונה, כל עוד היה לנו אי יציבות בארנונה לא

שחררתי, אבל נכנסנו לשגרה ועכשיו בעצם אנחנו רוצים למנות את אולגה למנהלת

הארנונה כמו שההיגיון אומר. אז זה יהיה גם במליאה הבאה. אני היום שיש השגה

שיש פשרה רק בסמכותי, אני חותמת אני מנהלת הארנונה.

שרון רומם:

אז להעביר את הסמכות לחתום.

הילה טרייבר:

ב.ש.ג עמוד 60 מתוך 61